העלילה יודעת תפניות והיא עוסקת גם בחיים הפרטיים של הצוות, בחרדות שלהן ובתוצאות ההחלטות שהן בגדר החלטות של מי לחיים ומי למוות.
יונה אליאן-קשת מגלמת נפלא את מנהלת המחלקה פרופ' רוזנשטיין. יונה היא חיית במה והיא מצליחה לגרום להזדהות מוחלטת בינה לבין התפקיד שהיא מגלמת. משחקה הוא נעים וקליל, היא שולטת בצוות וגם בקהל ביד רמה והתוצאה היא בית ספר למשחק.
קובי פרג' מגלם יפה מאוד את ד"ר אזולאי. הוא משכנע במשחקו ואפילו החרדות שלו שמא מדובר בכלל באירוע בימתי אמיתי, משוחקים על ידו בטוב טעם. אפרת בוימולד מצוינת בגילום ד"ר קיסר, אם יחידנית העסוקה בניהול משק ביתה, שכנוע בייביסיטר לא לנטוש בשעה שהיא שקועה בעבודה קשה בבית החולים. אפרת מצליחה במשחק משובח ומשכנע.
יניב לוי מעולה כפרופסור חריג לסטטיסטיקה המגלם את בנה של חולה שדנים בצורך לנתקה ממכונת ההנשמה לטובת חולה נזקק. הטקסט הנפלא המושם בפיו הוא מוצלח במיוחד והתוצאה היא הברקות משחק נהדרות.
דפנה רכטר המצוינת חוזרת לבמה אחרי היעדרות ארוכת שנים והתוצאה היא משחק משובח כיאה לאחת השחקניות הטובות מאוד שידע עולם התיאטרון. דפנה פורצת לבמה בסערה ומדלגת על הדלפק כשהיא מגלמת את מיקה לביא בתו ואחות של שני נפגעים הנאבקים על מכונות ההנשמה. משחקה רווי יכולות משחק מעולות ואין ספק כי יש לה יכולת אמירה בימתית נפלאה.
יש לציין לשבח גם את רפי תבור, תום חגי ושלומי טפיארו המופיעים על מסך הוידאו ומגלמים את הנפגעים בבית החולים.
ניב מנור עיצב תפאורה נהדרת של מרכז טיפול נמרץ על אורותיו והמכשור המשרדי שלו. אביה בש עצבה תלבושות יפות וראויות. נדב ברנע אחראי למוזיקה ולתאורה המוצלחים. שרון גל עצבה את התנועה. הוידאו ארט עוצב בידי אלדד בוגנים.
טריאז' היא הצגה סולידית, יפה ואפילו כואבת. הבימוי המוצלח והשחקנים המוכשרים מהווים עטיפה לנושא נוקב, דווקא בימים אלה, והתוצאה היא ראויה ומרתקת.