המלך אחאב ששלט בממלכת ישראל במאה ה-9 לפני הספירה גזל את כרמו של נבות היזרעאלי (גם רצח אותו בפקודת רעייתו איזבל). אליהו הנביא הזדעזע והתריס כלפי המלך: "הרצחת וגם ירשת"? ואחאב השיב: "האתה זה עוכר ישראל"? כמעט 3,000 שנים לאחר מכן אירע תרחיש דומה. יהודים התנחלו בקרקע פלשתינית. בג"ץ חכך וחקר והתלבט והתפתל והורה לתקן את העוול. בניגוד להכפשות מימין הוא נמנע ככל האפשר מלהרחיק יהודים מעל אדמה ביהודה ובשומרון אלא באין-מוצא. שופטיו ולוחמי מערכת הביטחון שבאו לפנות את האדמה שנלקחה מן הפלשתינים מילאו הבוקר את תפקיד אליהו הנביא בסאגה העכשווית. השוני בין שני האירועים מזערי. רק שבסיפור הנוכחי מככב גורם נוסף, שנעדר מן התיאור במקרא. זה בנימין נתניהו. הוא ידע על הפינוי. גם אישר אותו. כי בימים בהם הוא נחשף כמי שחותר תחת בית המשפט העליון ומשמש יעד לביקורת חסרת תקדים בכל העולם הדמוקרטי, לא רצה ביבי להעניק ליריביו הוכחה ניצחת כי אכן הצדק עימם. לפיכך ידע, שכוחות הביטחון באים להחזיר את עטרת הצדק ליושנה. אך אז הגיח בצלאל סמוטריץ' וזעם על שר הביטחון יואב גלנט אשר פועל על-פי פסיקת בג"ץ, וכאשר המלאכה הייתה קרובה כבר לסיומה פנה נתניהו לעצור את ביצוע ההחלטה השיפוטית. גם אכל מבשר החזיר וגם הניח תפילין. רק שהתכסיס הזה איבד מיעילותו. כולם יודעים מי הוא ביבי. ראש הממשלה נתון ללחץ. הוא יודע כי האמריקנים והאירופים עלולים להפוך את ישראל למדינה מצורעת, ובהיעדר סיוע צבאי ומדיני וכלכלי, תוך בריחת ההשקעות מן ההייטק לחו"ל בגללו, נכונה לו קבורה פוליטית-אישית. לכן אינו נענה ללחצים של איתמר בן-גביר להרוס בניין ריק בירושלים, דבר אשר עלול להביא לשפיכות דמים אשר תסייע לעוצמה יהודית בקלפי אך תגרע מן הליכוד. מצד אחר הוא תלוי בבצלאל סמוטריץ' הגזען ובאיתמר בן-גביר המבעיר אש בחזית הישראלית-פלשתינית. "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי", היה אומר אילו התפרסה השכלתו גם אל ארון הספרים היהודי. ביבי טרגדיה. אם לא יניח לעם ישראל וילך לעשות לביתו אנו גם חלק מהטרגדיה שלו. כמו תאומי סיאם.