במהלך כהונתי כחשב הכללי בשנים 2007-2003 נאלצתי להתמודד עם שורה ארוכה מאוד של חשדות למעשי שחיתות ולפגיעות חמורות בכללי מינהל תקינים שניסה לבצע במשמרת שלי ראש הממשלה ושר האוצר דאז אהוד אולמרט. זכיתי על פעולותיי הן באות אביר איכות השלטון והן באות המופת של תנועת אומ"ץ למלחמה בשחיתות ולא פחות חשוב ויקר לליבי גם לתמיכתו של אתר News1 מחלקה ראשונה. איני מבקש להזכיר נשכחות או להתגאות, אלא שהופעתה בשבוע החולף של העיתונאית המוערכת ד"ר אילנה דיין העלה בזיכרוני סיפור נחמד שאולי יעמיד את דבריה הנוקבים בפרופורציה.
כבר עם ראשית כהונתי התעמתי עם שורה ארוכה של בעלי הון. עימותים אלה הניבו הפלא ופלא התקפות אישיות קשות ובלתי פוסקות של ערוץ 2, ידיעות אחרונות והעיתון גלובס על המקצועיות, היושרה ואפילו השפיות שלי. לפיכך, הופתעתי שעם התפוצצותה של פרשת השחיתות במכרז להפרטת בנק לאומי פנתה אליי דיין בהצעה לקיים עימי ראיון מיוחד להארת עמדתי בפרשה עגומה זו והכול בעיצומה של חשיפת הפרשה וברקע חקירת המשטרה.
התלבטתי האם להיענות לראיון. מחד-גיסא, חדשות ערוץ 2 הן הפופולריות במדינה וזו במה טובה לנסות ולהאיר את עיני הציבור בשעה שחלקים נרחבים בתקשורת התגייסו להגן על רה"מ אולמרט מפני ומפני מבקר המדינה שעמד לצידי, השופט המנוח מיכה לינדנשטראוס. מאידך-גיסא, ערוץ 2 היה חשוד בעיני עד מאוד והוכיח עצמו כמי שמוכן להגן על אולמרט כמעט בכל מחיר. מצד שלישי, אילנה דיין נחשבה בעיני כאדם ישר אשר שמה הטוב הולך בפניה.
התייעצתי אפוא עם מוטי גילת, כתב ישראל היום דאז, שסמכתי על שיקול דעתו. הוא קבע נחרצות - מכינים לך אמבוש. זה לא יהיה ראיון אלא התקפה אישית בלתי פוסקת מבלי שתצליח להשחיל מילה. יציגו אותך כאדם בלתי מאוזן שאין לתת אמון בדבריו והכול כדי לנסות לשבש את החקירה הפלילית בפרשת בנק לאומי בה אתה עד מרכזי. אין לך סיכוי לעמוד מולה, קבע גילת. מנגד, דיין ליטפה אותי בשיחות ההכנה והבטיחה לתת לי הזדמנות לספר את האמת כפי שאני רואה אותה. האמנתי לה והחלטתי להגיע לראיון בניגוד לעצתו של גילת. אולם, מיד עם הגיעי לאיפור לפני הראיון, ראיתי את שפת הגוף של אילנה דיין והבנתי כי מוטי גילת צדק. אני נכנס לאמבוש. אזרתי עוז ונכנסתי לראיון מוכן להתקפה אשר מיהרה להגיע.
במשך ראיון ארוך של כמחצית השעה תקפה אותי ברמה האישית ד"ר דיין ללא הרף, באלימות ובאכזריות, אך מאחר שהכנתי עצמי נפשית הצלחתי לתקוף אותה ואת ערוץ ההון שלטון שבו היא עובדת בחזרה על ההגנה שהם נותנים לחשוד דאז בפלילים אולמרט ולחבורת ההון שלטון המקיפה אותו. הרגשתי שיצאתי בכבוד מהמאבק, והנה מיד עם סיום הקלטת הראיון אני שומע את המפיק דרך אוזנייתה של דיין אומר לה כי הראיון יצא מחריד. מחריד מנקודת ראותם, כמובן. לשמע הדברים באוזניה, מיהרה דיין להתנצל בפני ולהתחנן כי אסכים לצלם מחדש את הראיון והפעם הוא יתנהל בשלווה ובלי ניסיון לאמבוש המכוער שניסתה לבצע קודם לכן. הסכמתי. צילמנו מחדש. הפעם היא לא הייתה אומנם נופת צופים ובוודאי שלא חיובית כלפי שומר סף שכל חטאו שבלם שחיתות, אך הראיון היה סביר וחשתי כי התאפשר לי להביע את עמדתי בצורה טובה.
כעת, בחלוף 15 שנים ועם פרוץ המחאה על הרפורמה המשפטית, אני נחרד לראות על המסכים את אולמרט, מזוז, לפיד, כספית, דיין ואחרים נאבקים שוב שכם לצד שכם עם גדודי בעלי ההון ובכירי התקשורת בבעלות ההון מבלי שהם עוצרים לשאול את עצמם, הכיצד הם נמצאים שוב עם חבורת ההון שלטון הזו?