מדינת ישראל עומדת בפני צומת דרכים קריטית, הן מבחינת קצב גידול האוכלוסייה והן מבחינת מצבת כלי הרכב. כבר היום אנחנו נחשבים לאחת המדינות הצפופות בעולם, עם ממוצע של יותר מ-400 תושבים לקמ"ר, ועם צפי להכפיל את הממוצע לכ-800 לקמ"ר עד שנת 2060, כאשר יתגוררו כאן על-פי ההערכה כ-18 מיליון תושבים. יתרה מכך: אם נחלק את חלקה הדרומי של המדינה, מבאר שבע לאילת, נמצא כי במרחב שבין הגליל לבאר שבע, חלקה הצפוני של מדינת ישראל, עומד הממוצע על כ-900 תושבים לקמ"ר, ובמילים אחרות, הצפופה ביותר בעולם, להוציא את מדינת העולם השלישי המובהקת, בנגלה דש, שאיננה מהווה כמובן דוגמה לאיך היינו רוצים להראות עד שנת 2050. כנ"ל מצבת כלי הרכב, העומדת כיום על יותר מ-3.5 מיליון, רמת מינוע של כ-400 לכי רכב לכל 1,000 ישראלים, ההולכת ומתקרבת לרמת המינוע הממוצעת באירופה וביתר מדינת ה-OECD. אם מגמה זו תמשיך לעלות ובד בבד לא ייצרו כאן פתרונות נאותים של מערכת היסעים המונים, צפויה כמות כלי הרכב להכפיל את עצמה ואולי יותר מכך, מה שיגרום, חלילה, לקריסה מוחלטת של תשתיות. על כן, מדינת ישראל מצויה כאמור בצומת ארכימדית - האם היא והלכת להיות בעקבות מדינת עולם שלישי צפופה ומתאפיינת בקריסת תשתיות לעייפה דוגמת בנגלה דש, או שעליה ללכת בעקבות מדינות מערביות נאורות הצפופות אף הן, דוגמת קוריאה הדרומית, בלגיה והולנד, שהצליחו להתגבר על בעיית הצפיפות באוכלוסייה ובכלי הרכב ונותרו בעלות תשתיות מפותחות ויעילות המספקות את מיטב השירותים לתושביהן?

ובכן, מה משותף לשלוש מדינות אלה?

ראשית, פיתוח מערכת היסעים המונית יעילה, מודרנית, נקייה ומהירה, המקשרת במהירות את ערי המטרופולין הראשיות עם הפריפריה תוך פרקי זמן קצרים. עובדה זו יצרה בשלושתן ביזור טבעי של אוכלוסייה מהערים הראשיות אל ערי השדה בפריפריה ובפועל מחקה כמעט לחלוטין את המושגים "מרכז", ו"פריפריה". שנית, בדומה למדינת ישראל שהינה קומפקטית בממדיה, גם שלוש ארצות אלה הינן קומפקטיות. בלגיה גדולה מישראל פי אחת וחצי, הולנד כפליים וקוריאה הדרומית פי שניים וחצי. העובדה שישראל קטנה אף יותר מהן, מלמדת עד כמה האתגר לקצר מרחקים ולבזר תשתיות מהמרכז לפריפריה, הינו בר יישום אצלנו, קל וחומר כשמירב התושבים ימשיכו כך או אחרת להתרכז בחלקה הצפוני של המדינה, בין הגליל לבאר שבע. שלישית, בד-בבד לפיתוח התחבורה הציבורית, וביזור מרכזי התעסוקה, הן תעשיות ההיי-טק ועתירות הטכנולוגיה בכלל והן "לואו טק", יביאו אף הן עימן בהדרגה ביזור של האוכלוסייה גם אצלנו מ"מדינת תל אביב" בואכה הפריפריה. ובמילים אחרות, השילוב של מערכת היסעים המונית מודרנית יחד עם מרכזי תעסוקה מבוזרים, תחזק עוד יותר את המגמה של ביזור אוכלוסייה אל מחוף לאזור הביקוש הנוכחי, מה שכמובן ימנע קריסת תשתיות, שלא לדבר על ההיבט האקולוגי סביבתי ועל מניעת תחלואה הנובעת מצפיפות יתר. רביעית, ואם בשוק הדיור עסקינן, ברור כי הביקושים לדיור, המתמקדים כיום רובם ככולם באזור הביקוש במרכז הארץ, יעברו בהדרגה שינוי, אזורי הביקוש "ימתחו" צפונה, דרומה ומזרחה, מה שכמובן יהפוך את שוק הדיור למאוזן, מגוון ומפלח יותר. כל אלה, כאמור, רעיונות ישימים שהצליחו יפה באותן שלוש מדיניות מערביות וחברות ב-OECD מומלץ שנלמד מהן על-מנת להתכונן לבאות.