לתובעים בנמרצות רבה לחדש את טקסי הקרבת הקורבנות בהר-הבית, אני מבקש להפנותם לספר ישעיהו, שכבר בפרק א' הנביא זועק - "לָמָּה לִי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהֹוָה, שָׁבַעְתִּי עוֹלוֹת אֵילִים... וְדָם פָּרִים וּכְבָשִׁים וַעֲתוּדִים לֹא חָפַצְתִּי" (פס' י"א). חבל מאד, שהתובעים לחדש את טקסי הקורבנות אינם נותנים את דעתם לדברי הנביא ישעיהו, המעדיף את ההתמקדות בעשייה במיטבה במישור המוסרי והחברתי מאשר העלאה על נס את המישוריות הפולחנית של זבח וקורבן. הנביא ישעיהו הבהיר לנו, שבימים שהנדבכים המוסריים של החברה שלנו עולים על שרטון של הסתאבות מוסרית אין כל משמעות לפולחן הזבחים והקורבנות. יתרה מזאת הנביא אומר במפורש: "וּבְפָרְשְׁכֶם כַּפֵּיכֶם אַעֲלִים עֵינַי מִכֶּם, גָּם כִּי-תַּרְבּוּ תְּפִלָּה אֵינֶנִּי שׁוֹמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלְאוּ" (פס' ט"ז). מצערת אותי התביעה של רבנים מכובדים לחדש בימים אלו את פולחן המזבחות בהר-הבית, במקום להתמקד ולהתרכז במישוריות המוסרית והערכית - "...דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט...." (פס' י"ז). מצערת אותי תביעה של רבנים מכובדים לחדש בימים אלו את פולחן הקורבנות בהר-הבית, תביעה שעלולה להביא את המציאות הישראלית לעימות מדמם, עימות שעלול לעלות במחיר יקר מאוד של קורבנות אנוש. כואב לי, שאנשים מהעולם האקדמי, שיש לי הערכה רבה לפועלם, מצטרפים לתביעה לחדש את טקסי המזבחות בהר-הבית, הגם שהם יודעים שזה יהיה כרוך במחיר יקר של בני אנוש.