בת של מלך העזה לעמוד עם שלט מחאה מול השפחות הצועדות מזה מספר חודשים ברחובות ישראל, לבושות בגלימות אדומות חבושות בכובעים לבנים, שפופות, כנועות, מדוכאות, מעוררות רחמים. בת של מלך עמדה בבגדי מלכותה הפשוטים, מחזיקה בשלט מחאה, גאה, זקופת קומה, נושאת עיניה הטובות באהבה על המדינה היהודית דמוקרטית בה היא זוכה לחיות.
שערי הגהנום נפתחו מעל ראשה של בת של מלך, חרוזי הרעל התפזרו לרגליה, קול המון התועמלנים מעל ראשה, צו שמונה נשלח וסוכני הכאוס, בהם מחלקת הכתישה, אגף הדריסה, כיתת ההכפשה לבשו את בגדי העבדות ויצאו לאבד ולהשמיד, מטאפורית, את בת של מלך. בת של מלך צורפה מייד לכוחות האנטי דמוקרטים, הואשמה בכל תחלואי העולם, כולל בעיות הכחדת הפילים באפריקה, כונתה בשלל כינויים משפילים, פוגעניים, ממכונה להולדת ילדים ועד למדוכאות החוות התעללות, שיא הכיעור האנושי חרפת המין ביקום.
בת של מלך סירבה להיות חלק מעדת השפחות ולול העבדים. בת של מלך, הגיבה למיזוגן נוראי שלא התבייש לכתוב את דברי הבלע, לא נגענו: "נשים דתיות הן שפחות מבחירה. זו לא בחירה חופשית להיות מכונות הולדה של עשרה ילדים. לעמוד תמיד בצד, בנפרד, ללבוש בדיוק את מה שהגבר מרשה לך, עם כיסוי ראש להסתרת עצמך, איסור לשיר .... בת של מלך? דיכוי והתעללות".
כן, שווה לקרא שוב ושוב את ערמת הסטראוטיפים, הסטיגמות, הדעות האפלות המעידה לכאורה על רשעות או שמא על בורות של עם הארץ, מיזוגניות, פוגעניות וביזוי בנות של מלך.
"לוחמות החופש", הארגונים המתחזים לפמיניסטים, גיבורות המילים בכנסת המקוננות יום וליל על החפצת נשים, נדמו אל מול העלייהום הקיצוני על בת של מלך, וכל "המסבירנים" מטעם עצמם וחשיפת בורותם שניסו לכפות את ערכיהם על בת של מלך ולשכנע אותה שעדיפה שפחה מבחירה מבת של מלך. והנה, אבירי חופש הביטוי הנושאים ברמה את הערך הבסיסי ניסו לסכור את פיה של בת של מלך, בירי מרוכז של הכפשות, ביזיונות לעג ומרגמות של בורות מוכחת.
בת של מלך סרבה להתנהג כמו השפחות והעבדים הצועדים מבחירה מזה חודשים אחדים, אוהביה הציגו אותה במלא תפארתה, עומר דהן, לא רק בת של מלך גם קצינת מבצעים, בדרגת סרן במיל', סטודנטית מצטיינת בטכניון, בת למשפחה של בנות ובני מלך, אחותה קצינה במערך הסייבר, אחיה לוחם בסיירת גולני, אח נוסף קצין עתודאי וסטודנט בטכניון, מאושרים וגאים במדינת ישראל האהובה, היהודית והדמוקרטית.
בת של מלך, עומר דהן, הציבה מראה כואבת מול המציאות של השפחות והעבדים מבחירה, אזרחית גאה בערכיה, באמונתה, בעקרונותיה, מאושרת במדינתה, גזע אמיתי עם שורשים כני אלפי שנים, אוהבת מדינת ישראל ללא תנאי, ללא איומים, ללא שמא.
אל מול חלק מגידולי המים, חלק מהחולות הנודדים מארץ האבות, ממדינת ישראל, לגולת הקוטג' ולבירות המילקי, מקדשי ההדוניזם, הנוחות, האני בת של מלך מוכיחה על-פי סרט העצמת הנשים, הסרט הפמיניסטי הנהדר, מולאן, כי: "גם אם הרוח סוערת ההר לא יתכופף בפניה".