- למרות הלחץ השיטתי המופעל על ישראל, מאז הקמתה, על-ידי מחלקת המדינה וכל נשיאי ארה"ב (חוץ מהנשיא טראמפ), שיתופי הפעולה הביטחוניים והאזרחיים בין ישראל לארה"ב התרחבו באופן דרמטי.
- שיתופי הפעולה התורמים לביטחון ולכלכלה של שני הצדדים מבטאים את הלך הרוח של רוב תושבי ארה"ב ונבחריהם בשני בתי הקונגרס. בניגוד ליחסי ארה"ב עם רוב מדינות העולם, הלך הרוח כלפי ישראל נקבע מלמטה (רצון הבוחרים ונבחריהם) למעלה (הנשיא ומשרדי הממשלה).
- התייחסות הבוחרים ונבחריהם כלפי ישראל מבטאת את הערכתם לדמוקרטיה, אמינות ויכולות ביטחוניות וטכנולוגיות של ישראל. היא גם מושפעת מההשורשים ההיסטוריים, דתיים והערכיים של התרבות ושל המערכת הפוליטית והמשפטית בארה"ב, הנשענים במידה רבה על המורשת התנ"כית, כפי שהעידו האבות המייסדים של ארה"ב, שגיבשו את השיטה הפדרלית, החוקה וזכויות האזרח.
- אומנם הזיקה של רוב תושבי ארה"ב למורשת האבות המייסדים נחלשת בהדרגה, אך היא עדין משפיעה על הלך הרוח של רוב האוכלוסייה, כפי שמבטאים השיח הפוליטי ונאומי ההשבעה הנשיאותיים בארה"ב, השזורים בציטוט פסוקי תנ"ך. לדוגמה, נאום ההשבעה של הנשיא ביידן: "... ברצונו, בערב ילין בכי ולבוקר רינה... (תהילים, פרק ל' פסוק 6).
- הירחון האמריקני Mosaic Magazine הקדיש מהדורה מיוחדת להשפעת התנ"ך על התרבות והמערכת האזרחית בארה"ב:
"...
הפרדת הרשויות ומערכת
האיזונים והבלמים משקפת את המשתמע [ממורשת משה רבנו] על הצורך להגביל את כוחם של בעלי התפקידים הפוליטיים..."
"....חוקת ארה"ב כוללת עקרונות המושרשים בתנ"ך... וביניהם החובה להציג לפחות שני עדים כתנאי להאשמה וגזר דין; אי-העמדת אדם למשפט פלילי בגין אותה עבירה יותר מפעם אחת; הימנעות מעונשים אכזריים וחריגים; סטנדרטים למשקלות ומדידות; וכו'. הנשיא הרביעי, ג'יימס מדיסון [מאבות החוקה] ציין שהבנת התנ"ך תרמה רבות לדיונים על גיבוש החוקה ב-1787... לדוגמה, בנג'מין פרנקלין הדגיש את הקריאה התנ"כית להקפיד על אופי השליטים - ובמיוחד את התרחקותם מתאוות בצע - ולהימנע מזלזול בעם..."
"....המתיישבים הראשונים והאבות המייסדים, וגם דורות מאוחרים יותר ראו עצמם כעם הנבחר המודרני, ישראל החדשה ויציאת מצרים המודרנית.... הרדיפות הדתיות באנגליה [מצד הכנסייה האנגליקנית] הצטיירו כעבדות במצרים, בית המלוכה הבריטי הצטייר כארמון פרעה, וההפלגה באוקיינוס האטלנטי הייתה בעיניהם חציית ים סוף המודרנית..."
"... דור האבות המייסדים ראה בג'ורג' וושינגטון את משה רבנו המודרני המוביל אותו מעבדות לחרות. הוא אף ראה באמנה החברתית, הפוליטית והמשפטית שמשה רבנו הנחיל לעם היהודי במסע ממצרים לכנען את המסגרת האזרחית בארץ המובטחת המודרנית [ארה"ב]..."
"... האבות המייסדים ראו בתנ"ך מצע לגיבוש החברה בעולם החדש, והפגינו זאת על-ידי ציטוט שיטתי של פסוקי תנ"ך, ובמיוחד מספר דברים. הם התייחסו לתנ"ך יותר מאשר לפילוסופים בריטים וצרפתים כגון ג'ון לוק שהשפיעו רבות על עיצוב מסגרתם החברתית והאזרחית...
- ב-1783 נשא פרופסור עזרא סטיילס, הנשיא השביעי של אוניברסיטת ייל, נאום בפני הנהגת המושבה [מדינה] קונטיקוט. הנאום התבסס על דברים, פרק כ"ו, פסוק 19, הכולל הבטחה אלוהית להביא שפע לעם ישראל אם יתנהג באופן הראוי. סטיילס הדגיש שהפסוק מתייחס גם למתיישבי ישראל האמריקנית.
"סמואל לנגדון, הנשיא ה-13 של אוניברסיטת הרווארד, טען ב-1788 שהמסגרת האזרחית של העם היהודי העתיק היא מקור השראה לארה"ב... במקביל ל-
12 השבטים יש בארה"ב
13 מדינות..."
"... ב-1775 טען לנגדון שהאמנה החברתית והאזרחית שהנהיג משה רבנו מהווה אב-טיפוס עבור החברה המתהווה בעולם החדש..."
"... ב-1776 התבסס תומאס פיין על התנ"ך בכתיבת המסמך
Common Sense [ששימש כמלט של המרד נגד הכתר הבריטי], כדי להמחיש את סכנות והעוולות הטמונים במונרכיה. פיין ציטט את התנגדות השופט גדעון והנביא שמואל להמלכת מלכים, את השגיאה ההיסטורית של בני ישראל שהתעלמו מההתנגדות, ואת הנזק הנורא שנגרם על-ידי המלכים. הוא קרא למתיישבים בעולם החדש [שהיססו עד לפרסום המסמך מהצטרפות למרד נגד המלך הבריטי] ללמוד משגיאות בני ישראל, להשתחרר מהכתר הבריטי, ולהקים רפובליקה לפי מורשת התנ"ך..."
- השורשים התנ"כיים היו קרקע פורייה לתמיכת רוב האמריקנים ברעיון הקמת בית יהודי לאומי בארץ ישראל עוד לפני הופעת הציונות המדינית המודרנית על במת ההיסטוריה. לדוגמה, ב-1891, שש שנים לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, למעלה מ-400 אישים מרכזיים בארה"ב - וביניהם נשיא בית המשפט העליון, הנהגות בית הנבחרים והסנאט, מושלי מדינות וראשי ערים, עורכי עיתונים ואנשי עסקים - חתמו על "עצומת בלאקסטון" שקראה להקמה מחודשת של הבית היהודי הלאומי בארץ ישראל. ב-1825 ו-1819 הביעו הנשיאים ג'והן קווינסי אדאמס וג'והן אדאמס תמיכה בהקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל. ביוני 1922 אישרו בית הנבחרים והסנאט הצעת חוק להקמת בית יהודי לאומי בארץ ישראל (מנהר הירדן ועד לים התיכון). החוק נחתם על-ידי הנשיא הארדינג בספטמבר 1922.
- הלך הרוח האמריקני כלפי ישראל התגבש על-ידי הבוחרים ונציגיהם בשני בתי המחוקקים, יותר מאשר על-ידי הבית הלבן, וודאי שלא על-ידי מחלקת המדינה. כלומר, על-ידי בסיס האוכלוסייה (הקבוע-יחסית) יותר מאשר הקודקוד הפוליטי (המשתנה באופן תדיר).
- כפי שמתועד לעיל על-ידי הירחון "מוזאיק", שורשי הלך הרוח האמריקני כלפי ישראל קדמו להתארגנות הקהילה היהודית ומעורבותה בפוליטיקה בארה"ב. הם גם קדמו לתהליכים והסכמים מדיניים וביטחוניים בין ישראל לארה"ב, וכמובן שקדמו להקמת ארה"ב ב-1776 וישראל ב-1948.