יש לי שיח ושיג כואב עם ספר התנ"ך, שיח כואב מאוד עם ספר הספרים. כואב לי להתדיין בביקורת קשה עם הספר היקר לי, ספר המחבק מכלול של עולם ערכים שהם יקרים לי. אינני מקל ראש במעשים נפשעים ואכזריים, שבוצעו על-ידי הצבא העמלקי בעם ישראל בדרכו במדבר בעת יציאת בני ישראל ממצרים. השיח והשיג שלי הוא עם התגובה של ספר הספרים לנוכח פשעי עמלק. אקדים ואומר אינני מקבל הוראה, המחייבת השמדה מוחלטת של עם באשר הוא. למרות החומרה הרבה שאני מייחס למעשי הצבא העמלקי באוכלוסייה אזרחית ישראלית, קשה לי לקבל את הכתוב בספר שמואל א' בפסוק ג' בפרק ט"ו: "והמתה מֵאִישׁ עַד אִשָּה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׁה מִגָּמָל וְעַד-חֲמוֹר". אני מתקומם לנוכח ההוראה שניתנה להשמיד תינוקות ונשים בני העם העמלקי כפעולת גמול על אכזריות העמלקים.

אני רואה בילדים ונשים כמחוץ לכל תחום בכל פעולה צבאית. הכללת פעולות המתת התינוקות והאימהות בהוראת לפעולה צבאית היא בעיני בלתי אנושית. אני דוחה בזעם רב כל פעולה של המתת תינוקות על חטא שביצעו הוריהם. קדושת החיים, העולה ומזדקרת מהדִּבֵּר "לֹא תִּרְצָח", מְחֻלֶּלֶת על-ידי נותן ההוראה להמית כל איש ואשה, עולל ויונק. כל אדם הנברא בצלם חייב להפר את ההוראה להמית "מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק". פשוטו כמשמעו לסרב למלא פקודה. צר לי, שלהוראה זו קָדם התיאור הקשה בפרשת "בשלח" בספר שמות בפרק י"ז בפסוק י"ג: "וַיַּחֲלַשׁ יְהוֹשֻעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חֶרֶב" - השמדה מוחלטת של העם מעולל ועד יונק כולל נשים וזקנים. קראנו כאן תיאור של עשיה לא אנושית. צר לי שבספר החוקים החקר לנו בספר דברים בפרק כ"ה פסוק י"ט אנחנו מוצאים הוראה מפורשת המחייבת השמדה טוטאלית של העם העמלקי - "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם, לֹא תִּשְׁכַּח". אני מתייחס בחומרה לתופעות שבוצעו על-ידי בני העם העמלקי, עם נווד לאורך המדבר מדרום לים המלח ועד צפון חצי האי סיני. אני מתייחס בחומרה רבה לעיסוקים הנלוזים והנפשעים של שוד כבסיס לקיום לאומי של העם העמלקי. שלל המעשים החמורים, שבוצעו על-ידי החילות העמלקים אינם מצדיקים שבארון הספרים היהודי תהיינה מילים עבריות, המתחברות למשפט בשפה העברית, המורה להשמיד עמלקים מאיש ועד אישה מעולל ועד יונק - מורים על השמדה מוחלטת של עם מעל פני האדמה.