שש עשרה שנות מאסר ריצה רומן זדורוב בבית הכלא. שש עשרה שנות מאסר של חיים אבודים שהלכו מבלי שוב, של עננה שחורה גדולה שריחפה מעל ראשו, מעל ראש בני משפחתו, אוהביו, מכריו, שש עשרה שנים של אזיקים, מדים כתומים, שלילת החרות. שש עשרה שנים של מת חי המתהלך בתוך תא צר ומחניק ומחשבותיו נשואות אל חלומו הגדול, הבלתי אפשרי, הלא ייתכן, אל הצדק, אל השחרור, אל החופש.
עם שלם ליווה בכאב עצום, בדמעות חמות, בייסורים וביגון את רצח הילדה תאיר ראדה בבית הספר בקצרין. עם שלם תבע את רציחתה, את כוס היגון שגדשה את משפחתה, הוריה ואוהביה.
עם שלם נחרד מהרצח המזוויע, דרש את פתרון התעלומה שאפפה את המוות האכזרי הנוראי כל כך. רצון העם הושבע, נמצא אשם, נמצאו ראיות לא מבוססות, נמצאה פרקליטות זחוחה, נמצאו שופטים בערכאות שונות התומכים בממצאי הפרקליטות בעיוורון מחלט. נמצאה תקשורת עצלה, חסרת מוטיבציה לחקור ולהרהר על הממצאים. נמצא אשם, כל השאר היסטוריה.
אחרי מאבק ציבורי נחוש בסיוע של מספר עיתונאים אמיתיים, לא מתחזים ותועמלנים המדבררים את הפרקליטות, ועו"ד אחד, חדור בתחושת שליחות להוציא את הצדק לאור, החלה רוח התקווה לפעם בליבו הכבוי של רומן זדורוב.
אחרי הזיכוי המהדהד של שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת, הרכב בראשותו של השופט אשר קולא, שופט אמיץ אשר שחה נגד הזרם ולא חת מפני ניסיון דמוניזציה שנעשה לו על-ידי המתחזים לעיתונאים בהוראת מנהליהם בפרקליטות ובמערכת המשפט, שוויתרו בפרקליטות על הגשת ערעור לזיכויו של רומן זדורוב מרצח תאיר ז"ל.
כעת נותרה תלויה בחלל העולם שאלה אחת, מהדהדת - מי ייתן את הדין על המשפט שהיה למשפח, מי ישלם במשרתו על העוול הנוראי, מי יעשה הסבה מקצועית בעקבות חרפת המשפט. האם לא ראוי שכל מי שהיה לו יד ורגל בהגעה אל התוצאה המעוולת והמפלילה יערוך חשבון נפש אמיתי?
ראוי להקים ועדת בדיקה בעלת סמכויות ובלתי תלויה אשר תבחן ותחקור את המחדל החמור, את הסירוב להרהר, להציב סימני שאלה אל מול סימני הקריאה, לבחון את הקיבעון שאחז במנהלי תיק רצח זה וסירובם לעצור, להסיר את היד מהמקלדת, להרים את הראש מההחלטה אליה הגיעו, ולחשוב שאולי, רק אולי, ראוי להרהר שוב בדבר.
נדרשת ועדת בדיקה לא רק על-מנת לבוא חשבון עם מי שצעדו אל הזיכוי בעיניים עצומות לרווחה אלא בעיקר כדי ללמוד איך להתנהג בפרשה הבאה, בענווה, בחופש מחשבה, בבהירות שכל, בחרדת קודש, עבור הקורבן והנאשם.
מערכת משפט איכותית, חזקה, הזוכה לאמון הציבור, נדרשת ביותר וחשובה לחוסן החברה. אסור שאירוע מביך זה יהלך עליה אימה ויחליש אותה. ברם, נדמה כי אין כמו ביקורת נטולת פניות ואינטרסים, כדי לחקור את המניעים, הגורמים, התהליכים שהובילו להאשמת המזוכה במשפט רצח.
שש עשרה שנים המתין רומן זדורוב לרגע הזיכוי, האם חלילה בבתי הסוהר במדינת ישראל נמצאים רומנים זדורובים נוספים? את העננה הזו את הספק המסוכן הזה רק ועדת בדיקה רצינית יכולה לפוגג.