שיר מורג מגלמת את דמותה של האימא והיא מגישה משחק מרשים ודרמטי. השמלה שלה היא נהדרת ומתאימה לתפקיד. ההצגה היא בעצם קונצרט תיאטרלי של שלוש שחקניות צעירות ומבטיחות. לינוי יעקובי מגלמת את מרי והיא מגישה משחק רב עוצמה, מרגש ומפעים. היא מצליחה לרגש מאוד בעיקר בקטעים עם בן זוגה מייק, וניסיונותיה לגלות מה אירע לסוד שהיא נצרה שנים רבות בתיבה קטנה ועתה הזמן לחשוף אותו. לירז מויאל המגלמת את קתי מגישה משחק נפלא, מרגש, מצחיק, כואב ומוצלח באופן מיוחד. לירז היא חיית במה, פרפורמרית ואין ספק שיש לה פוטנציאל יוצא דופן. נוי דרור מגלמת את תרזה במשחק יוצא דופן ביכולת הדרמטית והנוקבת. נוי היא שחקנית מצוינת. היא נהדרת במספר מונולוגים כשהיא בגילופין חלקי. אלון קטן מגלם את הרופא מייק, המנהל רומן עם מרי בעוד אשתו חולה ומרותקת למיטה, כביכול. אלון מצליח לארוג משחק משובח ומצטיין. יונתן גרבובסקי הוא פרנק בעלה של תרזה, המנסה ליישר תמיד את ההדורים. יונתן מפגין משחק מוצלח ויש לו כישרון משחק מעולה.

זוהי הצגה מרגשת ובהחלט מדובר בהפקה מוצלחת מאוד, המותירה טעם טוב בזיכרון. במקור, השתרעה ההצגה על פני כשעתיים וחצי ואולם ההפקה עיבדה וקיצצה אותה ועם זאת, אין בה דבר לפגם והיא קולחת ונהירה. סביון ליברכט תרגמה את המחזה והשפה עדיין קולחת ועכשווית. ניר שלו לוגסי ביים ואחראי למוזיקה. ניר להטט עם להקת השחקנים המוכשרת והתוצאה היא הצגה מעניינת, מותחת ומרגשת. נופר דרזנר עצבה תפאורה ותלבושות. התפאורה היא מינימליסטית ויפה של חדר שינה בבית אנגלי טיפוסי. התלבושות הן יפות לרבות זוג הנעליים האדום והבוהק. דן גלזר עיצב תאורה נאותה.