פרשת השבוע, פרשת "רְאֵה", היא הפרשה הרביעית בספר דברים. הפרשה מתמקדת בשלל המצוות, אותן יהיה חייב עם ישראל לקיים בארץ המובטחת, אליה הוא שם פעמיו. השקידה על קיום המצוות מבטיחה את הברכה לתושבי הארץ, מבטיחה שפע של ברכות למקדשים את הערכים המוסריים. אי-קיומן של המצוות סוללת את הדרך המצערת והכאובה לעברה של הקללה והאסונות שיבואו בעקבותיה. הברכה היא מילת מפתח בפרשה שלנו, פרשת "ראה", ובכך הברכה ממשיכה את מסלול חייה מסיפור הבריאה. הבריאה נעשתה לתכלית אחת ויחידה - ליישם רק את הטוב הַמְּבֹרָךְ. הברכה היא מילת מפתח גם בחייו של אברהם, אבי האומה שלנו - "וְאֶעֶשְׁךָ לְגוֹי גָּדוֹל... וֶהֱיֵה בְּרָכָה וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ ... וְנִבְרְכוּ בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (בראשית, פרק י"ב, פס' ב'-ג'). הקללה תחול על ראשי שונאיו של אברהם, ואילו הוא אברהם יבורך וישמש מקור ברכה לרבים - "הַבְּרָכָה אַחַת הִיא אַחַת לְךָ אָבִי בְּרָכֵנִי גָּם אֲנִי. (שם פרק כ"ז, פסוק ל"ח) ההפטרה שלנו מלווה את ההתפתות ממשפחת האבות למשפחה לאומית לעם ישראל, היוצא ממצרים לחיים לאומיים בארץ ישראל, לחיים לאומיים עדויים בברכה - "מְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ וְאוֹרְרֶיךָ אָרוּר" (במדבר, פרק כ"ד פסוק ט') בהפטרה שלנו הברכה והקללה הן נושא מרכזי והן למעשה נדבך חשוב ומרכזי בספר דברים. ההפטרה שלנו שעונה על התפיסה המקראית המקודשת "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל אֱלֹהֶיךָ וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהָיָה אִם לֹא תִּשְׁמַע בְּקוֹל אֱלֹהֶיךָ וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַקְּלָלוֹת". מכאן אני מעלה תהיות לימינו אנו. האם השמעת דברי נאצה מצד ראש ממשלה ושרים מכובדים בממשלת ישראל הנוכחית כלפי הרשות השופטת שלנו עשויה להביא ברכה, או שהיא עלולה להביא עמה את כל המטענים הכאובים הטמונים בקללה. ואני מעלה את החשש, שדברי הנאצה ברשות השופטת לא יפרסו בארצנו מרבדים מוסריים ואנושיים יפים ונאים מעולם הברכה, אלא הם יטמינו בחיינו, במדינה היקרה לנו, רק את רעלי הנאצה מעולם הקללה. אודה, שאני חושש מאימת הרעל, שישטוף את חיינו במדינה היקרה לנו, כתוצאה מההתקפות הבוטות וגסות הרוח נגד הרשות השופטת במדינת ישראל. פרשת השבוע, פרשת "ראה", מקדשת את המצוות ואת הברכות, שתבאנה בעקבות מימוש המצוות, עליהן יושתתו החיים בארצנו. מצער, שהרוב, המונה 64 חברי כנסת בישראל, לא נתן את דעתו, שלגחך את הרשות השופטת בארצנו סותר את ערכי פרשת השבוע. יתרה מזאת לגחך את הרשות השופטת טומן בחובו עתיד מקולל ולא עתיד מבורך. חבל שהרוב הדמוקרטי שלנו עלה על שרטון, הרומס את עולם הערכים, שעשוי היה להביא לחיינו רק את הברכה.