הספר "גשר של תקווה", בו מנסה המחבר לבחור פירושים ומקורות המגשרים בין פרשות השבוע להפטרות, זהו ספרו השלישי של המחבר. קדמו לו "זריחה של שחרית" ו"רזי שמחות על חג הסוכות". אברהם הופמן, מבכירי העובדים במשרד הסעד, היה עוזרו של השר ד"ר יוסף בורג, דובר משרד הסעד ובתפקידו האחרון מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר. עם פרישתו לפנסיה נבחר לתפקיד התנדבותי כיו"ר מועצת המתנדבים בירושלים. בתקופת הקורונה ישב המחבר ספון בחדרו והגה בתורה, וגם כתב תמידים כסדרם דברי תורה וחידושים על פרשיות השבוע והרהורים בענייני דיומא לבני קהילתו ובעיקר לבניו ולנכדיו והעבירם לתפוצה המשפחתית. עתה, החליט שמן הראוי להוציא את מיטב הדברים ולהדפיסם לכדי עלי ספר. המחבר ראה צורך להוציא ספר זה היות שראה שגם אנשים הבקיאים בפרשות השבוע חסרים ידע בהבנת ההפטרות ולכן מביא הוא מגוון רחב של פרשנים מכל הדורות כולל חוקרים רציניים שדבריהם ראויים לבוא בקהל, על-מנת להרחיב לציבור הלומדים בהבנת פרשנות ההפטרות. בכתיבתו הוא שם דגש על גלי התקווה שמשדרות ההפטרות. בכתיבתו יש תועלת מרובה עקב ציון המקורות בהם השתמש על-מנת להועיל לקורא המתעניין. דרך שיחות אלו השתדל למצוא שבילים ודרכים להיפגש עם הנכדים היקרים שגם עזרו לו מאוד בהקלדה, באיורים ובהפקת הספר. הספר יצא לע"נ הורי רעייתו הלן לאי"ט ולזכרו של אחיה הקטן שנספו במחנה ההשמדה סוביבור. בספר משולבים פרשנויות משלל גוונים מלפני אלף שנים ועד לזמננו, מהראב"ע שחי בין השנים 1089 - 1164 ועד לרב יחיאל ויינברג שחי בין השנים 1884 - 1966. הספר מקיף ומעניין יש בו ערך חינוכי ותורני ממדרגה ראשונה. בהיר ומאיר.