לצערי, אני נמנה אל מיעוט בחברה הישראלית, התומך במאבק להקמת מדינה פלשתינית לצידה של מדינת ישראל. לצערי, אני נמנה אל מעטים, הסבורים שאין הצדקה לשליטה צבאית של מדינת ישראל על חיי העם הפלשתיני, וחשוב שניסוג מהשטחים בהם אנחנו שולטים על החברה הפלשתינית.
אני מגנה בכל לשון של גינוי, כשמאבקם של הפלשתינים להקמת מדינה עצמאית עולה, למרבה הצער והכאב, על שרטון חיים מדממים תוך ביצוע שפל של מעשי טבח המוניים וביצוע של שלל מעשי פשעי מלחמה מחפירים. אני מגנה את התופעה המחפירה של מקהלות שירת שירי הלל והתמיכה הנלהבת במעשים הנפשעים של רצח ילדים וקשישים יהודים.
כאב לי, שהיו גילויים רבים מאוד של הוגי דעות איסלמיסטיים, שנתנו גיבוי בנאומים חוצבי להבות למרחץ הדמים, שאירע בישובים יהודיים בדרום הארץ ביום שמחת תורה. צר לי, שלא קם איש דת איסלמיסטי ודרש את שחרורם המיידי של הילדים בשבי העזתי. אסור שמאבק לכינונה של מדינה פלשתינית יהיה משולב במרחץ דמים אימתני של ילדים יהודים וקשישים יהודיים ועוד שלל פשעי מלחמה מחפירים.
אנחנו ערב פרשת "לך לך" - "וַיּאמֶר יְהֹוָה אֶל-אַבְרָהָם לֵךְ-לְךָ מֵאַרְצֵךָ וּמִמְּוֹלָדְתְךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֶרְאֶךָ". כשאני קורא את הצו שקיבל אברהם מתחזקת בתוכי התחושה, שהוא לא נשלח למקום, בו ישקקו חיים מדממים ולכן כתבתי בשירי "אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים את הפתיחה הבאה -
"אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים בְּלֶכְתָּם אַרְצָה כְּנַעַן
בִּקְּשׁוּ רָקִיעַ לָבָן בְּלִי מִמְטְרֵי עוֹרְבִים רְעֵבִים"
למרבה הכאב, בני אברהם, בני יצחק וישמעאל, מדממים את הארץ הזו. גם אינה מתמלאת המשאלה של שרה והגר לה נתתי ביטוי בשירי -
"שָׁרָה וְהָגָר תּוֹעוֹת בְּמִדְבַּר בְּאֵר שֶׁבַע
עינים שׁוֹאֲלוֹת חֵמַת מַיִם חַיִים
וּמְעַט רָקִיעַ חוֹמֵל
שֶׁלֹּא יִכְרֶה קֶבֶר לַיֶּלֶד
שָׁלֹּא יַמְטִיר נְשָׁרִים צְמֵאִּים".
אני מבקש ערב החלטה של ממשלת ישראל להקשיב לקול השירי -
"תְּנוּ לָנוּ רַק אֱלוֹהֵי שָׁדַי פּוֹרֵחַ בָּאָבִיב
לֹא סְְתָיו עָדוּי בֶּאֱלוֹהֵי צְבָאוֹת גָּדוֹל וְנוֹרָא
לֹא חֹרֶף נִצְחִי בֶּאֱלוֹהֵי צְבָאוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר בָּהָר שֶׁהַדְּמָמָה בְּפִסְגָּתוֹ צוֹעֶקֶת - שָׁלוֹם סָאלם".
אני פונה לממשלת ישראל, שיחד עם ארצות הברית ומעצמות אירופיות, רגע לפני שעת האפס, יגיעו להכרעה מדינית, שלא יחייבו רבבות צעירים ישראלים להיות קשורים להדק היורה רשפי אש, רשפי אש שעלולים להביא את השכול והיתמות לבתים בישראל. אני מייחל לכך, שישראל תהיה זו, שתוביל את ההכרעה, שמלחמה אינה פותרת בעיות, אלא מנציחה אותן ומחמירה אותן.
נמלא את משאלתם של אבות האומה, ש"בְּלֶכְתָּם אַרְצָה כְּנַעַן בִּקְּשׁוּ רָקִיעַ לָבָן בְּלִי מִמְטְרֵי עוֹרְבִים רְעֵבִים" - מלחמה רק תנציח כאב של שכול בבתים רבים בישראל. הבה נפתיע את עצמנו במהלך שלא יהיה כרוך ברשפי אש השורפים בני אדם.