טיל החמאס שהתפוצץ לאחרונה בבית ספר תל אביבי ורק בנס לא היו שם תלמידים שנפגעו, עורר מחדש את הצורך להתחדשות עירונית לא רק בבנייני מגורים, אלא גם במוסדות ציבור בכלל ומוסדות חינוך בפרט.
על-פי נתונים עדכניים של משרד החינוך, כ-30 אחוזים לפחות מבתי הספר והגנים במדינת ישראל אינם מוגנים כלל, לא בממ"דים וגם לא במקלט נגיש. ובמילים אחרות, כמיליון בקירוב(!) מתוך כ-2.5 מיליון תלמידים, חשופים לפגיעת טיל. יתרה מכך: באוזר המרכז, ובמיוחד בערים הגדולות, תל אביב, ירושלים וחיפה, אחוז המוסדות הבלתי מוגנים גדול אף יותר ומגיע לכ-45 אחוזים בתל אביב וקצת פחות מכך בירושלים וחיפה.
הסיבה לכך הינה העובדה שבמהלך השנים התבצע בהדרגה מיגון של מוסדות חינוך בקווי העימות בפריפריה, אולם גם שם קרוב ל-30 אחוזים מהמוסדות אינם מוגנים כראוי.
העובדה שדור העתיד של מדינת ישראל, כולל פעוטות בגיל פעוטונים וגני ילדים וילדים בכיתות נמוכות של בתי ספר יסודיים שאינם ניידים במיוחד, מטרידה ביותר ונשאלת השאלה איך זה שעד היום, שני עשורים לאחר שהתקבלה ההחלטה למגן את כל בנייני המדינה, דווקא אוכלוסייה חלשה ופגיעה דוגמת ילדים רכים, איננה מוגנת כלל.
ומה שקורה במוסדות חינוך, מאפיין לצערי גם חלק נכבד ממוסדות ציבור אחרים, כולל קופות חולים, קניונים ומרכזים מסחריים, בתי קולנוע, משרדי ממשלה, עיריות ורשויות מקומיות והיריעה עוד ארוכה. לא צריך לדמיין הרבה מה יקרה, חלילה, במקרה של רעידת אדמה גדולה שצופיה להגיע אלינו מידי 100 שנה, והאחרונה שבהן הייתה כזכור לפני 96 שנה, ב-1927.
אין זה סוד שכבר בימים אלה, ובעקבות פגיעות רבות בבנייני מגורים כתוצאה מהתקפות הטילים של החמאס, מדברים רבות על מינוף ההתחדשות העירונית, ובמיוחד כשרק כשליש מהדירות בישראל, כ-900 אלף מתוך כ-2.8 מיליון, מצוידות בממ"דים.
אולם, וזה אולם גדול, לטעמי אסור בשום פנים ואופן לפסוח על פני מיגון מוסדות הציבור בכלל ומוסדות החינוך בפרט. מעבר לעובדה שרק במזל לא נפגעו עד כה בתי ספר וגני ילדים בהתקפות הטילים האחרונות, קל לשער מה יקרה חלילה במקרה של רעידת אדמה גדולה שעל-פי כל התחזיות צפויים להיות בה רבבות נפגעים.
אין ספק. להתחיל ולמגן אלפי מוסדות ציבור, ובתוכם מאות רבות של בתי ספר וגני ילדים, מחייב השקעה של מיליארדים. אולם, לפרוטוקול, השקעה זו תהיה בטלה בשישים אל מול העלות-תועלת שלה הן בחיי אדם וגם כלכלית.
על כן, לסיכום, המלצתי למקבלי ההחלטות, בבואם ביום שלאחר תום הקרבות לקדם התחדשות עירונית, לא לשכוח ולא לפסוח על פני מיגון דור העתיד שלנו, כי בלי דור העתיד אין לנו עתיד!