בספטמבר 1972 דחה בג"ץ בקשתו של איש המאפיה והעסקים האמריקני מאיר לנסקי לקבלת אשרת עליה כיהודי על-פי חוק, והוא נאלץ לעזוב את הארץ ולמעשה גורש מישראל. הפרשה עוררה בזמנו סערה ציבורית בארץ. לא רבים יודעים כי עשר שנים לפני כן ב-1962 התחוללה פרשה דומה, שכונתה לימים פרשת רוברט סובלן, אך זו בניגוד לגירוש לנסקי נשכחה כמעט לגמרי ולא מוכרת לציבור הרחב.

רוברט סובלן - פרקי חייו

רוברט סובלן נולד בשנת 1900 בעיר וילקובישק שבליטא, בשם רובליס סובולביץ' (סובולביצ'יוס) הוא היה אחד משלושה אחים למשפחה אמידה וידועה בליטא. האב שמואל סובלוביץ' היה בעליו של בית חרושת מצליח בעיר שהעסיק עשרות עובדים. בעוד האב מתעסק בעסקים, עסקו שני בניו ראובן (רוברט) ויעקב (ג'ק) בפעילות קומוניסטית ברוסיה וגם בצרפת ובגרמניה. בשנת 1941 היגרו שני האחים יחד עם עוד מספר בני משפחה לארצות הברית. הערכה היא, כי האחים קיבלו אישור הגירה יציאה לארצות הברית באישור לברנטי בריה שר הפנים ממפקדי המשטרה החשאית הסובייטית, בתנאי שירגלו משם למען ברית המועצות. בשנת 1947 הוענקה לרוברט אזרחות אמריקנית. הוא שינה את שם משפחתו מסובולביץ' לסובלן, הפך לרופא בארצות הברית ויש אומרים אף רופא מצליח, הקים משפחה. נשא אישה ונולדה להם בת. באחד הפרסומים אני קורא כי תקופה מסוימת שימש רופא הקונסוליה הישראלית בניו-יורק. לא ברור לי עד כמה פרסום זה נכון. ב-1957 נעצר אחיו של רוברט ג'קי סובל על-ידי הFBI והודה בריגול למען ברית המועצות. ג'קי הועמד לדין ונדון ל-7 שנות מאסר. גם רעייתו של ג'ק נדונה באשמת ריגול. כנראה בעקבות עדותו, חקירתו והודאתו של ג'קי סובל נאסר על-ידי ה-FBI, בנובמבר 1960, אחיו, רוברט סובלן והואשם בחברות ברשת ריגול סובייטית. רוברט הועמד לדין וטען להגנתו כי ניתק מזמן את קשריו עם הרוסים ושכל האשמות כאילו עסק בריגול הן עלילה. ביולי 1961 רוברט הורשע בריגול למען ברית המועצות ונדון למאסר עולם. הוא אובחן כלוקה בלוקמיה. בהתחשב במצב בריאותו הוא שוחרר בערבות עד הדיון בערעורו.

נמלט לישראל ונעצר במלון סבוי בתל אביב

ביולי 1962 נמלט מארה"ב וב-26 ביולי 1962 הגיע בטיסת מטוס איר פרנס לישראל. הוא הצליח לעבור ביקורת דרכונים בעזרת דרכון קנדי השייך לאדם אחר. ככל הנראה היה בכוונתו בשלב מאוחר יותר לקבל מעמד של עולה על-פי חוק השבות ולהתחמק ממאסר עולם שנגזר עליו בארצות הברית. משדה התעופה נסע רוברט למלון סבוי ברחוב גאולה 5 בתל אביב שם שהה ולן במשך כמעט שתי יממות. בתקופת שהותו במלון סבוי הוא טייל רגלי סביב המלון טילפן לאנשים שהכיר בארץ ונפגש עם כמה קרובים ומכרים שהתגוררו בארץ. ב-28 ביוני נעצר במלון סבוי בנימוק שנכנס לארץ בדרכון מזויף. עם תום חקירתו במשטרת תל אביב הועבר סובלן לבית חולים של כלא רמלה, שם נבדק מיד על-ידי רופא והופקדה עליו שמירה מיוחדת מחשש שיתאבד. ארה"ב תבעה אז מישראל להעביר את סובלן חזרה לארה"ב בכל דרך ובמהירות האפשרית, מבלי שביקשה באופן רשמי את הסגרתו. מנהיגים וגופים ציונים בארצות הברית שלחו מברקים למשרד החוץ וביקשו להסגיר את רוברט סובלן לשלטונות ארצות הברית. גם שגריר ישראל בארצות הברית פנה בעניין זה למשרד החוץ. הנושא הגיע לדיון בין שרי ממשלה והופיע בראש כותרות העיתונים. פרקליטו של רוברט סובלן עו"ד ארי אנקוריון (וולוביצקי) יליד ליטא (לימים חבר כנסת) הודיע כי ברגע שתקבל החלטה להסגירו יפנה לקוחו לבית הדין הגבוה לצדק כדי להשיג צו עיכוב יציאה מהארץ ולמנוע את הסגרתו עד למיצוי ההליכים המשפטיים כמקובל במדינת חוק.

סובלן מגורש מישראל

כמה ממקורביו של שר הפנים דאז חיים משה שפירא יעצו לו להמתין בעניין החלטה על גירוש-הסגרת סובלן עד למיצוי הליכים המשפטיים בעניין, אולם לאחר התייעצות עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון שדרש בתוקף לבצע את ההסגרה הוחלט לבצע את ההסגרה באופן מהיר ונמרץ מיד לאחר השבת. בבוקר יום 1 ביולי 1962, פחות משבוע אחרי הגעתו לישראל, הועלה סובלן על מטוס אל-על לניו-יורק עם חניית ביניים בלונדון. נלוו אליו ד"ר שמשון גוטליב רופא המשטרה וג'ימס מק-שיין איש הבולשת האמריקנית. סובלן גורש מהארץ על-פי צו גירוש שניתן על-ידי שר הפנים. הצו ניתן על-פי סעיף 13 לחוק הכניסה לישראל 1952 המסמיך את שר הפנים לגרש מישראל מי שנמצא בגבולותיה בלי רישיון חוקי בר תוקף. הוחלט על גירושו המיידי של סובלן כדי למנוע אפשרות של הגשת בקשה לצו עיכוב יצאה מהארץ על-ידי פרקליטו ולהשהות על-ידי כך את הוצאתו מן הארץ.

סובלן פוצע עצמו במכשיר חד

כצי שעה לפני חניית הביניים בלונדון כך על-פי עדותו של ג'ימס מק-שיין איש הבולשת האמריקנית שנלווה לטיסה, נכנס סובלן לחדר השירותים של המטוס וחתך את ידיו במכשיר חד כלשהוא והחל מדמם. המטוס נחת בלונדון וסובלן הוחש לבית חולים שם התאושש מפציעתו. במשך שבועות ניסה סובלן להילחם בבריטניה כדי שזו לא תסגיר אותו לידי ארצות הברית. הוא עתר שם לבית המשפט במטרה למנוע את המשך גירושו לארה"ב. לאחר כחודשיים בו נערכו דיוניים משפטיים דחה בית המשפט בבריטניה את עתירתו וקבע שהגירוש מאנגליה הינו חוקי, וגירושו לארה"ב למעשה אושר. ב-6 בספטמבר 1962 הוסע סובלן באמבולנס לנמל לונדון לשם גירושו לארצות הברית. באמבולנס בדרך לשדה התעופה איבד הכרתו לאחר שבלע מנת יתר של תרופות - סמי הרגעה. כעבור חמישה ימים ב-11 ספטמבר מת מבלי שהכרתו תשוב אליו . רעייתו ד"ר דינה סובלן הייתה לידו בבית החולים בעת פטירתו. על-פי בקשת אלמנתו הגופה נשרפה בקרמטוריום ליד לונדון ואפרה הועבר אליה לארצות הברית. לא ברור או לפחות לא פורסם כיצד השיג סובלן בהיותו כלוא בבית סוהר בריטי את סמי ההרגעה שהביאו למותו. מספר קציני וסוהרים בבית הסוהר נחקרו בחשד לרשלנות בשמירתו על סובלן פרשת סובלן עוררה סערה פוליטית וחברתית בישראל. אנשי מערכת המשפט וחוגי האופוזיציה ביקרו בצורה חריפה את הממשלה ואת העומד בראשה דוד בן-גוריון שנכנע לתכתיב אמריקני ונתן הסכמתו להסגרת יהודי לארצות הברית ועל שלא אפשרו בעניין סובלן קיום הליך משפטי בבית המשפט המחוזי בירושלים וחסמו גישתו לערכאות. האופוזיציה בראשות ח"כ מנחם בגין אף הגישה הצעת אי-אמון בנושא זה אולם הצעת אי-האימון נדחתה כצפוי .