אשר וינשטיין יודע כמה עורגת נפש הילדים אל דמות הנסיכה, דמות הגיבורה האגדית - ומי כמוהו מבין לנפש הילדים. אבל לאשר חשובה רק ההילה הערכית של הדמות ואין הוא מחפש את הנסיכה בעלת הזוהר המסנוור, נסיכה שבחייֶה הכל ורוד ונוצץ. באגדות יש עלילה מפותלת ומלאת סכנות - והנסיכה תמיד תדהר בבטחה אל הסוף הטוב. היא כה חסרת אונים - ותמיד יבוא הנסיך להושיע אותה.
הגיבורה של אשר וינשטיין היא גיבורה חברתית, דמות איתנה הקוראת תיגר על מוסכמות, על אפיקי חיים, שיש בהם לפגוע במרקם החברתי, באיכות החיים שלנו.
הגיבורה של אשר וינשטיין אינה הנסיכה הפסיבית, שמחכה לאביר הפלאי שיבוא ויושיע אותה. היא לא מחכה לנעל זכוכית. היא זו שתציל אותנו מגיבור הרסני, שעלול להפוך את חיינו לשגרה עכורה שכּל כולה מרה שחורה.
במאבק בין 'מר ייאוש' ל'גברת יהב' אפשר למצוא ניצנים של מאבקים אידיאולוגיים שראינו בחברה האנושית: זה מאבק נגד דמויות שמבקשות להכתיב דרך אנוכית, דרך צרת אופקים, שאין לה מכוונות לחברה פתוחה יותר ומאירה יותר. חֲברות שנשחקו מאבּדות את הצופן של הנתינה, של רוחב הלב. 'גברת יהב' יודעת לגלות אומץ לב ואינה נכנעת לַשגרה האפורה ולראיית העתיד חסרת האופק והתקווה. הספרות של וינשטיין מבקש אפיק אחר, היא המשך לסיפורי ילדים שבהם הגיבורה נועזת יותר, לא כפופה לסטריאוטיפים מקובלים, יודעת להתנגד לתכתיבים שמרניים.
'מר ייאוש' אינו מקדים שלום לאיש, ואילו 'גברת יהב' 'עליזה ומחייכת ובידיה זֵר תקוות". מולה ניצב הגיבור שהוא ההפך מבחינת ערכיו: זה הגיבור המתבצר בחלקתו הסגורה - הנה הוא ניצב מול נסיכת העולם החדשה. כולה 'מתחשבת, מנומסת, קשובה, עת נדרש היא מתנדבת בשמחה".
העולם הישן אינו מתרומם מעל הבִּיצה העכורה שלו, ואותו 'מר ייאוש' מאמין בשחצנות, שהייאוש שלו הוא 'ערך לכל לב בכל יישוב". הנסיכה מאירת הפנים מאמינה בתיקון, בפתיחת השערים, וזאת עושים רק מתוך התחברות ונתינה הדדית: "הייאוש הוא סם ורעל/ העצבוּת היא אֵם כל רע/ לייאוש שבחיינו אסור לשלוט/ הוא מַרפה תמיד ידינו מלשוב ולנסות".
מאבק אידיאי בין שני מצעים שונים המאבק האידאי והחברתי בין שני כיווני החשיבה הופך ברוב כישרון ובחוכמת לב למאבק פוליטי כנהוג במחוזותינו. הציבור נקרא לבחור באיזו דרך כדאי לחיות. מערכת הבחירות הופכת לקרב אמיתי בין אידיאות שונות - כל גיבור מייצג סַל ערכים אחר.
'מר ייאוש' פונה לקהל ואומר לו לבחור בדרך שלו, שכן דרך האור והנתינה היא סכנה: "התקוות שלָך הן הבל וגורמות לכל צרה!".
דרכו של אשר וינשטיין היא החייאה והַמְלכה מחדש של נסיכות טובות שראינו בספרי ילדים, כך הנסיכה של פאולה הריסון בספרה 'כוח הנסיכות'. אותו אור רוחני, וכך העלילה. שם הגיבורה אמילי לוחמת על עקרונות אקולוגיים. כך גם בספרה של לאה וילקוקס 'היפהפייה המתעוררת' - שם יש לַגיבורה עוז רוח ללַמד את הילדים להיאבק על דרכם ולא לקבל תכתיבים שאינם הולמים את חייהם. הילדים שיקראו בספרו של אשר וינשטיין יבינו, שזו ספרות שמבקשת להעניק להם אושר.
קחו נשימה וקִראו נא באהבה את שורות הסיום של הספר מעורר ההשראה, מעורר התקוות וחסד הנתינה. הקהל שומע שהגברת ניצחה את האדון רואֶה השחורות ויש בשורה לכולנו:
"הבשורה
חיש קל נפוצה/ בין אלפי הבוחרים:/ 'לא נרשה לייאושנו את ראשו שוב להרים:/ כל מבחן שבו נכשלנו, כל הפסד או מפָּלה/ לא יחלישו את רוחנו לנסות מההתחלה!".
לא לקבל כל דבר כמובן מאליו מי שעקב אחר דרך כתיבתו של וינשטיין ראה שנתיב האור והחלומות נשקף כבר מספריו הראשונים. בספרו המיוחד, שזכה לאהדה מקיר לקיר, 'ממש וכאילו', ראינו כיצד הילד אינו מקבל כל דבר כמובן מאליו, הילד מנסה ורוצה לעצב זהות אישית. הילדה הנסיכה מאותו ספר אומרת בקול כובש:
כל בוקר/ אני מחליטה/ מה ללבוש/ מבין הבגדים בארון ואם לפעמים/ קצת קשה להחליט/ אז אימא תרמוז/ מה נכון.
חשוב לאשר וינשטיין לעורר בילדים רצון ושאיפה לעצב לעצמם את מחוז החלומות שלהם, מחוז של אהבה, קרבה ורצון לתרום.
כבר באותו ספר מרנין לב ראינו את הכיוון הספרותי של המחבר: כל מציאות צבועה בצבעים שונים והילד מחפש את הצבע הנכון, מה שמתאים לתמונת העולם הפנימית שלו. הצבעים המיוחדים של גברת יהב היו חבויים בספריו הקודמים של אשר וינשטיין. האם יש למר ייאוש דרך לנצח גישה כה חברתית ואופטימית? הילדים שאוהבים את ספרי וינשטיין לא יקבלו תכתיב, שאינו מתאים לרוחם השואפת להלך בגדולות, לשאוף אל הטוב והמיטיב.
על דרכו המיוחדת של המחבר לתת כבר כתבו בסקירות שונות - ומי שיבדוק בגוגל ילמד לכבד את מעשיו הברוכים - התנדבות במוסדות שונים, ביקורים במחלקות ילדים בבתי חולים, חלוקת ספריו ושיחה על הטוב - בערים שונות, בכפרי ילדים ואיפה לא. על מעשיו אלה זכה לאחרונה באות בית יוסף באו על תרומה לחברה ולמדינה. התצלומים מספרים את הסיפור.