כ-60 שנים לאחר שקראתי את "מלך בשר ודם" רכשתי עותק שלו מחיים דותן בעלי Book shop ברמת אביב, תל אביב. מדוע? לא יודע. נזכרתי בו. משה שמיר היה סופר פורה. הוא גדל בחממה של השמאל מפ"ם אבל יצא בעוז נגד הנהגת המפלגה על תמיכתה הנרפסת ברוסיה הסובייטית. לפי "הבריחה מהארמון המכושף" לפרופסור חגית הלפרין גם האב הרוחני של סופרי דור הפלמ"ח אברהם שלונסקי לא יצא יבש מן המים הטחובים של תמיכתו ביוסף דגשווילי סטאלין. שמיר הרחיק לימין הקיצוני. חבל, אך כמה מספריו מצויים בפנתיאון הלאומי. "הוא הלך בשדות" ו"פרקי אליק" ו"מלך בשר ודם" ולימים גם "הינומת הכלה" ועוד. "מלך בשר ודם" עוסק כמובן באלכסנדר ינאי. זה ספר חובה על עריצות שלטונית.¹ עתה, בימי ביבי האחרונים, הוא הזמן הנכון לקרוא בו ואותו למי שהעברית התקנית אינה מכבידה עליו.