X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי [צילום: AP]
מה גרם למטבע המצרי להיחלש בכ-40% ביום בודד?
מצרים לא פותרת את בעיותיה: החוב, השפעות המלחמה ברצועת עזה, מעורבות הצבא בכלכלה והאהבה למגה-פרויקטים אך לעת עתה נחלצת מהמשבר בזכות חברותיה

המצב הכלכלי במצרים כל הזמן מתדרדר. כאילו מגיעה איזו יד נעלמה והולמת שוב ושוב בנבוט בנשיא סיסי. אך יש לו קרשי הצלה, שחלקם התממשו השבוע. נדבר קצת על המכות שפגעו בכלכלה המצרית, ואז נראה איך היא מתמודדת ומה המשמעויות לישראל.
המכה הגדולה של מצרים היא כמובן המלחמה בעזה. המלחמה פוגעת בכל המקורות המצריים הגדולים של מטבע חוץ:
  • מי רוצה לטייל באזור מלחמה? התיירות נפגעת בגלל החשש הביטחוני. יש הערכות שהתעשיה, שהייתה שווה 13+ מיליארד דולר שנה שעברה, תצטמק בכ30% השנה, אף שיש כבר סימנים ראשוניים לשיקום.
  • אנחנו כבר יודעים למה התקבולים מתעלת סואץ יורדים. התקיפות של החות׳ים שלחו אוניות סוחר רבות לעקוף את אפריקה במקום לקצר דרך הים סוף והתעלה.
אז בערך חצי מההכנסות של מצרים הלכו לאיבוד בחודשי ה"מצור". ההכנסות השנתיות בשנה הקודמת היו כמעט 10 מיליארד דולר.
בערך 10 מיליון מצרים עובדים בחו"ל ושולחים הביתה כסף. זה מקור מוביל למטבע חוץ, שמכניס מעל 20 מיליארד דולר בשנה. אך המקור נפגע, לא רק מאז המלחמה, כי עובדים זרים ממצרים חוששים להעביר הביתה כסף מחשש לאי-יציבות המטבע המצרי. עדיף להשאיר את הכסף בחו"ל אם מחר המטבע קורס.
בתחילת המלחמה, נפגע ייצוא הגז, עוד מקור למטבע חוץ. כידוע, ישראל מוכרת גז למצרים, ואת חלקו הגדול מצרים מייצאת מחדש לאירופה דרך מנתקנים שהופכים את הגז לנוזל. אך לפי דיווחים ישראל עצרה זמנית את העברת הגז לאור החשש מפגיעה באסדה. זה הפחית בכ50% את ייצוא הגז מחדש - שהיום כבר חזר.

[צילום: עמר נביל, AP]

יש עוד מכות שלא קשורות למלחמה בעזה. חצי מיליון פליטים מסודן הגיעו למצרים לאור הלחימה במדינה ומעמיסים על התשתיות. יש גם עוד הדים מהמלחמה באוקראינה, שפגעה בזמינות והעלתה מחירים של מוצרי יסוד - מצרים יבואנית החיטה הגדולה בעולם. עלויות הייבוא גדלו והשיתו קושי כלכלי נוסף.
כל המכות האלה מצטרפות לבעיות כלכליות יסודיות:
  • חוב גבוה, כ90% מהתמ"ג. כמחצית ממנו הוא חוב חיצוני.
  • הסתמכות לא בריאה על הצבא כמניע תהליכים כלכליים ופרויקטי תשתית.
  • ביורוקרטיה מסואבת וחסמים לעשיית עסקים.
  • אוכלוסייה שצומחת מהר יותר מהיכולת של מצרים לבנות תשתיות וליצור תעסוקה.
  • מגה-פרויקטים רהבתניים שמביאים מעט תשואה להשקעה אם בכלל.
דוגמה לפרויקט כזה היא הבירה המנהלתית החדשה, שתהיה אנדרטה עצומה לחזון של סיסי. עיר עצומה מאפס שקמה בעלויות אסטרונומיות לכלכלה המצרית.
כל אלו מובילים למשבר כלכלי די כרוני, שמתאפיין במחסור במט"ח, באינפלציה דו-ספרתית (מעל 30%) ובלחצים להחלשת המטבע. כ-45% מההכנסות הממשלה הולכות על תשלום ריבית על חובות עבר; כשהשנה רק מתחילה, רק 55% מהמיסים זמינים לטובת הוצאות אחרות.

[צילום: קמרן ג'בריילי/AP]

מוערך ש60% מהאזרחים קרובים או מתחת לקו העוני. אבל הסיסמה של סיסי היא כנראה - I get by with a little help from my friends. בצר לו, סיסי פונה לעזרה. העזרה הכי גדולה מגיעה מהאחיות במפרץ. והפעם תורה של איחוד האמירויות. אבל בניגוד לעבר, מדינות המפרץ פחות נכונות מבעבר לתת לסיסי כסף תמורת כלום. ואחת מהקרנות הגדולות של איחוד האמירויות, ADQ, הסכימה להשקיע 35 מיליארד דולרים במצרים.
ספציפית, רוב הכסף האמירתי (אך לא כולו) יגיע לפיתוח ראס אלחכמה, אזור בחוף בצפון מצרים. איחוד האמירויות תבנה שם עיר חדשה ותתפעל שם שדה תעופה. אפשר בציניות לומר שמצרים מכרה שטח לאיחוד האמירויות.
מקור שני לעזרה הוא קרן המטבע הבינלאומית, שהסכימה לספק למצרים הלוואות נוחות בסך 8 מיליארד דולר. אך גם הסיוע של הקרן לא בא חינם. היא דורשת רפורמות כלכליות. הדרישות כוללות הפרטה, צמצום הוצאות על מגה-פרויקטים והפסקת העדפת חברות ממשלתיות.
עוד דרישה מרכזית של הקרן נוגעת למטבע המצרי. מצרים משתמשת ברזרבות המט"ח שלה כדי לחזק מלאכותית את הלירה המצרית ולהפחית את יוקר המחיה. אך זה מכלה רזרבות ומחליש תמריצים להשקעה. אז מצרים הפסיקה השבוע לתמוך בערך הלירה המצרית ומיד היא נחלשה בכ-40% מ-31 ל-49 לירות לדולר. השוק אמר את דברו.
ואזרחי מצרים יסבלו מעליות מחירים.
אם כל זה נשמע לכם מוכר, זו דינמיקה שחוזרת על עצמה. לפני שנה וחצי כתבתי שרשור על סיפור דומה במצרים. כנ"ל היה ב-2016 (אז רק 8 לירות קנו דולר). זה חלקית באשמתה, אך לא לחלוטין. כאמור, מכה חיצונית אחר מכה. מצרים לא מצליחה להיחלץ ממעגל של זעזוע חיצוני>משבר>סיוע חיצוני.

תאריך:  10/04/2024   |   עודכן:  10/04/2024
+דלק השלימה גיוס של מיליארד שקל בסדרת אג"ח חדשה
09:08 10/04/24  |  תומר קורנפלד   |   לרשימה המלאה

במכרז המוסדי שהתקיים אתמול הגיעו ביקושים גבוהים של 1.54 מיליארד שקל  ▪  קבוצת דלק לקחה במכרז מיליארד שקל בריבית של 6.38%

מנכ"ל דלק, עידן וולס [צילום: רון קדמי]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 יוקר המחיה  עובדים זרים
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מה גרם למטבע המצרי להיחלש בכ-40% ביום בודד?
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
התיירות אינה אמורה להיפגע
שמואל א  |  10/04/24 11:17
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות שווקים פיננסיים
תומר קורנפלד
במכרז המוסדי שהתקיים אתמול הגיעו ביקושים גבוהים של 1.54 מיליארד שקל    קבוצת דלק לקחה במכרז מיליארד שקל בריבית של 6.38%
איציק וולף
חנן מור סיימה את 2023 בהפסד גבוה מהצפוי: 860 מיליון שקל    פרסמה את הדוח השנתי באיחור של שמונה ימים לאחר שצפתה הפסד של 840 מיליון שקל
איציק וולף
קוק והדירקטור רון ויסברג חשודים בשימוש במידע פנים בהקשר של מכירת מניות הלמן אלדובי לחברת הפניקס אחזקות בשנת 2021    "החברה ונושאי המשרה סמוכים כי לא נפל פגם בהתנהלותם"
איציק וולף
הפעילות הכלכלית ושוק העבודה מוסיפים להתאושש באופן הדרגתי. לצד זאת, מידת אי-הוודאות הגיאופוליטית שנובעת מהמשך מלחמת חרבות ברזל התגברה, ומשתקפת ברמה גבוהה יחסית של פרמיית הסיכון של המשק
תומר קורנפלד
ארגו עדכנה היום שמיטב הפכו לבעלי עניין עם החזקה של 5.23%    הרוב המכריע של המניות מוחזק על-ידי קופות הגמל של בית ההשקעות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il