X
יומן ראשי
חדשותתחקירים
כתבותדעות
סיפורים חמיםסקופים
מושגיםספרים
ערוצים
אקטואליהכלכלה ועסקים
משפטסדום ועמורה
משמר המשפטתיירות
בריאותפנאי
תקשורתעיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורהלכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונתמיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עתוידאו News1
פורמיםמשובים
שערים יציגיםלוח אירועים
מינויים חדשיםמוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טוריםבלוגרים נוספים
רשימת כותביםהנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישיםפירמות
מוסדותמפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורתאירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומייםאירועים כלכליים
אירועים מדינייםאירועים משפטיים
אירועים פוליטייםאירועים פליליים
אסונות / פגעי טבעבחירות / מפלגות
יומנים אישייםכינוסים / ועדות
מבקר המדינהכל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
[צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]
התאגדות עובדים - זכות שלילית או חיובית
בית המשפט העליון של קנדה בבחינה חוקתית של פגיעה בחופש ההתאגדות של מנהלים זוטרים בבתי קזינו: האם יש הבדל בין פגיעה בזכות שלילית לפגיעה בזכות חיובית?

"התאחדות הבכירים בבתי הקזינו בקוויבק" מייצגת מנהלים זוטרים בבתי קזינו של "אגודת בתי הקזינו בקוויבק". ההתאחדות ביקשה הכרה בתור הארגון היציג של אותם מנהלים. החוק בקוויבק מכיר בזכות ההתארגנות וקובע כיצד להכיר בארגון עובדים יציג. הוא קובע גם שאין להכיר בהתארגנות יציגה של עובדים מנהלים. ההתאחדות טענה שההחרגה מפירה את זכות ההתארגנות. בית הדין לענייני עבודה קיבל את טענתה. בית המשפט בערכאה ראשונה קיבל את ערעור האגודה. בית המשפט לערעורים של קוויבק קיבל את ערעור ההתאחדות. בית המשפט העליון של קנדה קיבל פה אחד את ערעור האגודה: Société des casinos du Québec inc. v. Association des cadres de la Société des casinos du Québec, 2024 SCC 13.
השופט ג'מאל פסק בהסכמת שלושה שופטים שיש מסגרת אחת לבחון אם חוק מפר את חופש ההתאגדות שבמגילת הזכויות - בין בהיבט ה"שלילי" שלו ובין בהיבט ה"חיובי" שלו. בשלב הראשון יש לבחון אם פעולה מסוימת נכנסת לגדר הזכות המוגנת. בשלב השני יש לבחון אם מעשי המדינה פוגעים פגיעה ממשית בפעולה הזו בתכליתם או בתוצאתם. אם מדובר בחוק שמוציא קבוצות שונות מתחולת חופש ההתאגדות, יש להתחשב בשלושה תבחינים: האם הוא מונע גישה להסדר חוקי מסוים, להבדיל מלזכות חוקתית; הרף הראייתי (פגיעה משמעותית) להוכיח פגיעה בזכות על דרך של תכלית או תוצאה; האם המדינה היא שאחראית לכך שאדם אינו מסוגל לממש את הזכות. התבחינים הללו הם חלק מהבחינה הרגילה.
החוק בקוויבק פוגע בחופש ההתאגדות של המנהלים. יש לעבור לשלב השני. החוק לא נועד לפגוע בזכות, אלא להכיר בהבדלים בין מנהלים לעובדים ולמנוע ניגוד עניינים בפעולת המנהלים. הוא אינו מגביל משמעותית את היכולת של מנהלים לנהל משא-ומתן קיבוצי. לכן גם תוצאתו אינה פוגעת משמעותית בזכות. החוק אינו מפר את הזכות החוקתית.
השופטת קוטה סברה בהסכמת הנשיא וגנר שיש להבחין בין שני סוגי פגיעות בזכות. אם הפגיעה היא בזכות "שלילית", כלומר המדינה מתערבת בפעילות מוגנת, חלה המסגרת הדו-שלבית שתוארה. אם הפגיעה היא בזכות "חיובית", כלומר המדינה אינה מאפשרת לאדם להשתתף בפעילות מוגנת, יש לבחון את הטענה לפי שלושת התבחינים שנזכרו במקום המסגרת הדו-שלבית.
ההתאחדות מבקשת להכיר בזכות חיובית של המנהלים. היא מבקשת להחיל עליהם הסדר חוקי מסוים, כלומר לתת להם גישה אליו. אין לחוק תכלית או תוצאה של פגיעה משמעותית בזכות. הטענה כלפי האיגוד נוגעת לכך שהפר חיובים בחוזה, ולמדינה אין אחריות לכך. כל אחד מהשלבים מביא לדחיית העתירה.
השופט רואו הצטרף לחוות הדעת של השופטת קוטה ונתן טעמים נוספים להבדל בין דיון בזכות שלילית לדיון בזכות חיובית.
לעיונכם - פסק הדין, כתבי הטענותוהדיון.
תאריך:  25/04/2024   |   עודכן:  25/04/2024
מועדון VIPלהצטרפות הקלק כאן
 
תגיותמי ומי בפרשה
 ניגוד עניינים
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו    התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות מהותיות בעיקר בכל הקשור למהלכי המו"מ לשחרור חטופינו
חיים רמון
יש רבים בדרג הצבאי ובדרג המדיני שהיו צריכים ללכת הביתה עוד לפני חליוה, ואני מקווה שכך יקרה בעתיד הקרוב
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
עמנואל בן-סבו
יין הגיבורים נמזג בטיולי טבע, בחניוני לילה, על גשרים תלויים, בתוככי הכותל המערבי, בסמטאות ובשבילי צפת העתיקה, בשערי ירושלים על רובעיה, בשביל ישראל, בפסגת הר מירון ובמרומי המצדה
אלי אלון
תלמה חתומה על שירים רבים שהפכו לקלסיקות בתרבות הישראלית ונמנית עם יוצרי פס הקול המוכר והאהוב על רבים מילדי ישראל בעבר ובהווה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il