זה מעניין, וזו תוצאה ברורה של המלחמה באוקראינה - תאגיד הגז הממלכתי הרוסי "גזפרום" הודיע היום על הכנסותיו לשנת 2023, ולראשונה מזה 24 שנים על הפסד שנתי בסך 629 מיליארד רובל (6.84 מיליארד דולר). זה קורה בראש ובראשונה בגלל הירידה הדרמטית בנפח ייצוא הגז לאירופה, שמסורתית הייתה שוק ייצוא עיקרי לגז הרוסי, אך מאז הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022 ירד באופן דרמטי נפח הייצוא הזה. בשנת 2021 ייבאה אירופה 40% מהגז הטבעי שלה מרוסיה. ב 2023 זה צנח ל-8% בלבד. מדינות אירופה הצליחו למצוא באופן מהיר מהצפוי חלופות לגז הרוסי, בניגוד למה שהעריך כנראה הנשיא פוטין, ולכן פנתה רוסיה לנסות ולאתר שווקי ייצוא במזרח - עם דגש על סין והודו - אך שימו לב שהסינים מייבאים בעיקר נפט, וההודים בעיקר נפט וגם פחם, ושתיהן מקבלות מחירים מאוד נמוכים מהרוסים. בכל הקשור לייצוא גז טבעי, רוסיה מתקשה למצוא חלופות שוות ערך לשוק האירופי שהצטמק, והתוצאה היא ההתרסקות בהכנסות שאנו רואים כעת. למעשה, ע"פ הערכות סוכנות האנרגיה הבינלאומית, בשנה שעברה ירד נפח ייצוא הגז של "גזפרום" לאירופה לרמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות ה-70. כעת מוצא עצמו אלכסיי מילר, מנכ"ל "גזפרום" מאז 2001 ואחד ממקורביו של הנשיא פוטין, בקושי הולך וגובר לייצר הכנסות מייצוא הגז, מה שהיה קל מאוד במשך שנים ארוכות לפני הרחבת הפלישה לאוקראינה. המציאות הזאת מבטאת שוב סוג של מפלה אסטרטגית מבחינתה של רוסיה - אובדן שוק ייצוא גז יציב ועקבי במשך שנים, שהניב ל"גזפרום", דהיינו לקופת המדינה הרוסית (ולעוד כמה שנעשו מיליארדרים תוך כדי) הון עתק. המלחמה באוקראינה גרמה לפרה המניבה הזו להצטמק באופן דרמטי, מבלי שנמצאו למעשה חלופות ראויות, אם בכלל בטוח שזה אפשרי, בעיקר בהתחשב בעובדה שבכל הקשור לתשתיות ההולכה, אסיה רחוקה שנות אור מהיקף התשתית בין רוסיה לאירופה. בנוסף, הרוסים מינפו את התלות האירופית בגז הרוסי לטובת שימוש גיאופוליטית וסחטנות, אך בעקבות המלחמה גם האמצעי הזה למעשה כבר לא רלוונטי.