|
פן הוא הסוקר שמנפק מעת לעת את סקרי האריס, שמצוטטים בהרחבה גם אצלנו, ומציירים תמונה לא שגרתית של דעת הקהל האמריקנית על עזה וישראל. סוקרים אחרים כבר הטילו ספק באמינותם ורצינותם. מי שרוצה להתעמק בזה, ימצא בקלות מאמרים מתאימים, של דיוויד ויגל, וויל סלטן ואחרים. כותבים שעסקו בזה ברצינות. ״אם מר ביידן רוצה לשרת עוד ארבע שנים״, פן כתב השבוע, ״עליו להפסיק להיגרר לשמאל ולהתוות מסלול אחר, קרוב יותר למרכז, שמדבר לבוחרים שמעדיפים פשרות דו-מפלגתיות לנושאי הליבה שלנו, כמו משמעת תקציבית ואמריקה חזקה״. ועוד כתב: ״הקמפיין של ביידן עשה טעות חמורה ביחס לישראל״. בעניין הזה מסכימים איתו גם כמה מהמבקרים של פן, ושל ישראל, כמו ג׳ונתן צ׳ייט, שכתב (בניו-יורק מגזין): ״התייצבות לצידם של מפגינים לא אהודים לא תטפל במקור הבעיה של ביידן״ (לדעת צ׳ייט - הכלכלה). כך או כך, פן סבור שביידן טועה ביחסו לישראל. הוא משיא לו את אותה עצה שהשיא בזמנו לביל קלינטון: פנה למרכז. קלינטון ניצח בקושי רב בבחירות 1992, מפלגתו הוכתה קשות בבחירות האמצע של 1994, שהכניסו לזירה גל חדש של צעירים רפובליקנים בהנהגתו הכריזמטית של ניוט גינגריץ׳, ולקראת 1996 חיפש כיצד להתאושש. פן אמר: למרכז. מדיניות כלכלית שמרנית למדי, יד קשה נגד פשע. קלינטון שמע, יישם וניצח. פן סבור - או לפחות כותב שהוא סבור - שגם ביידן צריך לעשות כמותו. למה ״לפחות כותב״? כי בניגוד למה שעשה לפני שלושים שנה, כאשר היה ברור שפן רוצה בניצחון של קלינטון, ונותן לו את העצה הטובה ביותר שיש באמתחתו, הפעם לא ברור שהוא רוצה בניצחונו של ביידן. כך שיועציו של הנשיא קוראים את עצותיו ושואלים את עצמם, האם מטרתו להועיל או להזיק, האם הוא מנתח את המציאות באזמל של פרשן נטול פניות, או במטרה לגרום לביידן לעשות מהלכים שיפגעו בסיכוייו. בדבר אחד פן צודק: ביידן לא במצב טוב. גם לא אחרי שהחל משפטו המתוקשר והצהבהב של טראמפ. גם לא אחרי שנעשתה פניית הפרסה שלו ביחס לישראל. גם לא לנוכח נתונים כלכליים סבירים ומעלה שנחשפים מחודש לחודש. ביידן מפגר בחמש משש מדינות מפתח. מה שאומר שהוא עלול בהחלט להפסיד. מה שאומר שדונלד טראמפ עלול בהחלט לחזור. מה שאומר שייתכן - בהחלט ייתכן - שבעוד חצי שנה, ועוד כמה שבועות של חילופי משטר - הזירה הגלובלית תטולטל מחדש כהוגן. ולדימיר פוטין יצטרך לשקול את מצבו מחדש, והסינים יביטו בטראמפ וישאלו את עצמם מה בכוונתו, והאוקראינים, והאיחוד האירופי, ואירן, וטורקיה - וגם ישראל.
|