ההצגה שונה מן הסרט הנודע. דמותה של הצרפתייה המסתורית נמוגה וגם הסיום אינו זהה. כל זאת נוכח האופי התיאטרלי השונה מהסיפור הקולנועי. עם זאת, מדובר במחזה החושף את חיי הנשים הצעירות ואת עולמן הכמוס והגלוי.
גל מדמוני המוצלחת מגלמת את נעמי הס, בתו של הדיין, עילוי בתורה ובגמרא, פיקחית וסקרנית. גל מגישה לצופים דמות נפלאה ומרגשת. אופיר סול שבבו מגלמת נפלא את מישל הנערה המרדנית הגוררת את נעמי למחוזות אסורים. אופיר גונבת את ההצגה ומשחקה הוא מהפנט ומוצלח במיוחד.
יובל רייס מצוינת בתפקיד הרבנית דבורי הלברשטט ומשחקה מכובד ומדוד, מקצועי ותואם את התפקיד. שגיא פומרנץ מגלם את ינקי מייזליש, זמר וגם עוזר רוקח המתאהב במישל. משחקו של יניב הוא קולח ומשובח, בהחלט ראוי לתשבחות. יובל פישפלד נוסן מגלם להפליא את הדיין הס ומשחקו משכנע וגם מרגש.
נועה באיער נהדרת בתפקיד שיינה, תלמידה במדרשה, הבולסת חטיפים, תוססת, מארגנת ועוזרת ומייחלת לאביר לבבה. הביצוע שלה לתפקיד מוצלח מאוד. בר בנימין מגלם את מיכאל, ארוסה של נעמי ומשחקו הוא יפה מאוד, מגלם באורח מעולה את הארוס הדחוי והקטע בו הוא תוקף את ארוסתו תואם לחלוטין את מהות התפקיד, שבו דעת הגברים היא השלטת.
לי בלישה טובה מאוד כמירי כהן, הנערה שחוזרת בתשובה ומגיעה למדרשה לספוג אורח חיים חרדי. משחקה הוא יפה מאוד ומרטיט במיוחד בקטע שבו היא פוגעת בעצמה. ניצן ליבוביץ' מגלמת היטב את ברכה הלמדנית ומגישה משחק ראוי ומשובח.
הבמאית אלמה דישי פלאוט הצליחה לארוג הצגה מרשימה, שזורה בקטעים מקוריים ומיוחדים. כל השחקנים נמצאים כל הזמן על הבמה ולצידה, ממתינים לתורם להציג וגם מתערבים בברכות הקולקטיביות הנאמרות לפי הצורך.
רועי ואטורי עיצב את התפאורה הפרקטית והמקסימה והמאופיינת בארון ספרי קודש ענק ובו טמונים מעברים ודלתות. זהר אלמליח עיצבה את התלבושות המסורתיות והיפות. אפי שושני אחראי למוזיקה הקסומה. דניה זמר עיצבה את התאורה הראויה. גילי גבל אחראית לתנועה היפהפייה.