ביום חמישי, הצוות של מכון המחקר הנחשב פיו ידע, שתוצאות הסקר שפרסם הן תוצאות האתמול - אתמול במובן הרחב. אתמול במובן של קצת התיישנו. במרץ ואפריל, כשהסוקרים של פיו ראיינו ישראלים, העימות בין ממשלת ישראל לבין ממשל ביידן היה עוד רחוק משיאו. התוצאות בהתאם. במרץ ואפריל, כשהסוקרים של פיו ראיינו ישראלים, תחושת הדשדוש עוד הייתה רחוקה משיאה. התוצאות בהתאם. בסקר של פיו, יש עוד רוב של ישראלים שמניחים שישראל תנצח. בסקר שערכנו במאי. כלומר, מאוחר יותר, התגלה שינוי: יותר ישראלים מתקשים להאמין בניצחון ופחות מאמינים בו (זה הסקר שנערך עבור המכון למדיניות העם היהודי). בזמן מלחמה, שישה או שמונה שבועות הם נצח. פיו הוא מכון רציני מאוד, שעובד לאט מאוד. זה הופך את הסקרים שלו לחשובים, סוג של "בייסליין". זה הופך את השאלות האקטואליות בזמן מלחמה לקצת פחות רלוונטיות. ובכל זאת, שווה לעיין בדו"ח החדש, לאור הדיווחים על הסכמה להזמין את בנימין נתניהו לשאת נאום בקונגרס. מתי? לא ברור. כנראה שלא ממש בקרוב. על מה? שאלה טובה. כמה מכרים בוושינגטון, שאינם מבקרים מובהקים של נתניהו, שאלו את השאלה הזאת. נאלצתי למלמל תשובה לא לגמרי בהירה. באמת על מה? ואם לנסות לנסח את השאלה קצת יותר טוב - כי נושאים לנאומים תמיד קל למצוא - לאיזו תכלית? לכל נאום צריכה להיות סיבה. לנאום מיוחד בקונגרס של ראש ממשלת ישראל צריכה להיות סיבה מיוחדת. וצריכה להיות סבירות כלשהי שיש התאמה בין התוכנית (נאום), המקום (קונגרס), הקהל (המערכת הפוליטית-מדינית), המועד (לא ידוע) - לבין היעד. אותה תכלית מסתורית שלשמה רוצה נתניהו לנאום. באין מידע על התכלית, נצטרך לנחש. הנה כמה אפשרויות. התכלית היא לשכנע את האמריקנים שישראל הייתה מוכרחה לצאת למלחמה (לא בטוח שצריך, זה מה שהם חושבים). התכלית היא לשכנע את האמריקנים שישראל מנהלת מלחמה צודקת ומוסרית (בזה אולי יש צורך, אבל לא ברור שנתניהו הוא השליח המתאים למסר כזה, ומייד נרחיב בזה). התכלית היא להרגיז את ממשל ביידן, שלא מזמין את נתניהו לביקור בוושינגטון (יש להניח שהתכלית תושג, אם כי, לא בטוח שזו תכלית שישראל מרוויחה מהגשמה שלה). התכלית היא פוליטיקה פנימית ישראלית (קשה לראות כמה זה מוסיף לנתניהו, אבל מי יודע). התכלית היא להסביר שישראל לא תסכים למדינה פלשתינית (נדמה לי שהם יודעים שזו עמדתו של נתניהו, לא?). התכלית היא לשכנע שמדינה פלשתינית היא רעיון גרוע (על זה שוב נשאל את שאלת השליח). התכלית היא להזכיר את אירן (זה מזכיר סיבוב קודם ונאום דומה - התועלת הייתה שנויה במחלוקת). התכלית היא לשחק במגרש הפוליטי האמריקני לקראת הבחירות לנשיאות (בתכלית כזאת גלומים הרבה מאוד סיכונים). התכלית היא להכריז על הסכמה ישראלית לתוכנית הסעודית לקידום השלום, או מסר מדיני מטלטל אחר (נראה לכם? אם זה מה שנתניהו רוצה לעשות, אולי בכל זאת יש טעם שיבוא). נחלק את התכליות לשלוש קבוצות:

• להעביר מסר מדיני של ישראל.

• להרוויח פוליטית בישראל.

• להשפיע על הפוליטיקה האמריקנית.

מה ראש הממשלה רוצה להשיג איננו יודעים. אבל דבר אנחנו יודעים - נתניהו הוא האיש שיישא את הנאום. ועוד דבר אנחנו יודעים - הוא יודע לנאום באנגלית טובה ולעשות רושם על הקהל. ועוד דבר אחד אנחנו יודעים - פעם הוא היה בדיוק הישראלי המתאים להעביר מסר בוושינגטון, והיום הוא כבר לא. הנה, אמרנו: היום כבר לא. כלומר, האנגלית עדיין תהיה טובה, והנאום מלוטש, והטיות הראש מתוזמנות היטב, והעזרים הפירוטכניים מקוריים. כל זה יהיה כמו שתמיד היה. אבל הקהל שישב מול נתניהו יהיה קהל אחר. זה יהיה קהל שלא סומך עליו ולא כל כך מאמין לו. קהל שפעם חשב על נתניהו דבר אחד, והיום דבר אחר.