לא בכדי אמר דוד בן-גוריון ואמרו זקני הציונות של פעם, כי הגבול של מדינת ישראל ייקבע על-פי התלם האחרון שייחרש. כך, למשל, קבעו יישובי חומה ומגדל שהוקמו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, כדוגמת תל עמל (ניר דוד) וחניתה, י עמק יזרעאל והגליל העליון היו בריבונות ישראלית.
החלטת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, כללה בתחומה את רוב רובם של היישובים היהודים שהוקמו עד אז, כולל חלק נכבד מהנגב בו הוקמו מספר מצפים במהלך שנות ה-40. אולם, וזה אולם גדול, בשטח מדינת ישראל לא נכללו בתוכנית החלוקה שטחים נרחבים בגליל, כולל הערים עכו ונהריה וכולל לב ליבו של הגליל שהוחלט כי יהיה בתחומי המדינה הערבית העתידית.
לאחר הניצחון במלחמת העצמאות, ולאחר שגבולות החלוקה הורחבו באופן משמעותי ביותר, כולל כל שטחי הגליל וכן הנגב המערבי ועוטף עזה שלא נכללו במקור בשטחי המדינה, החליטו קברניטי המדינה, בצדק רב, להקים באזורי פריפריה אלה עשרות רבות של יישובים חדשים כולל ערי פיתוח דוגמת מעלות, כרמיאל ונוף הגליל בגליל, אופקים, נתיבות ושדרות בנגב המערבי.
עד לאירועי 7 באוקטובר, לא היה צל צילו של ספק לגבי הריבונות הישראלית על שטחים אלה שאף הפכו לאזורי חקלאות, תעשיית הייטק דוגמת פארק תפן ופארק תרדיון, תיירות צימרים תוססת ושפע פארקים ושמורות טבע שהפכו לאבן שואבת למיליוני מבקרים ישראלים, במיוחד בסופי שבוע.
אירועי אוקטובר והמלחמה הממושכת שפרצה, הן בעזה והן בגבול הצפון, שינו לחלוטין את פניהם של אותם אזורים ועד כמה שקשה לומר זאת, ערערו באופן כזה או אחר את הריבונות הישראלית עליהם. גם מנהלת תקומה שהוקמה לאחר פרוץ המלחמה והעובדה שלאחרונה הובטח ליישובי הצפון סיוע בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקלים, לא שינו את העובדה שרוב רובם של התושבים, הן בגליל והן בעוטף עזה, עדיין לא שבו לבתיהם ונושא הביטחון לא חזר לקדמותו, זאת בלשון המעטה.
על כן זה בדיוק הזמן שעל ממשלת ישראל ויתר מקבלי ההחלטות, לראות ביישובי וערי הפריפריה את "חומה ומגדל של 2024" כאלה שעל-פי עתידם תחזור הריבונות הישראלית לשטחים נרחבים אלה שהינם, בל נשכח, חלק בלתי נפרד מגבולות הקו הירוק הריבוני של המדינה.
לא אכנס במאמר זה לנושא הביטחון שעליו אמונים המומחים בתחום זה, אבל בכל מה שקשור להיבטים האזרחיים, מגורים, תעסוקה, תחבורה, תרבות וחיי קהילה תוססים, אני רואה חובה שמקבלי ההחלטות ידעו לקדם הן מוסרית, הן כלכלית, הן חברתית והן ממלכתית לאומית.
כדי להגשים יעד זה לא די בהצהרות על כך וכך סכומים שהממשלה תשקיע בהם. האתגר הגדול, לטעמי, הוא להפוך את המשוואה שלפיה האוכלוסייה החזקה ועיקר הכוחות הכלכליים מתרכזים יותר ויותר במישור החוף הצפוף לעייפה שבמרכז הארץ, סביב "מדינת תל אביב", ולהביא במהלך השנים הקרובות את האוכלוסייה החזקה ביותר שאפשר, כולל צעירים ומשפרי דיור וכולל חברות עתירות טכנולוגיה מובילות לאזורים אלו.
על כך, ורק על כך ימדד הלכה למעשה שיקום אותם אזורים ועל כך, ורק על כך, לא נעמוד חלילה, בפני תרחיש בו מדינת ישראל תצתמק, חלילה, לגבולות החלוקה של כ"ט בנובמבר!