חז"ל מספרים לנו, כי כאשר נתן הקב"ה את התורה לבני ישראל ביקש מהם ערבות שיקיימו את התורה. בני ישראל הציעו ערבים שונים אך הקב"ה לא הסכים לקבלם, עד שאמרו: "בנינו ערבים בעדנו" (מדרש רבה, שיר השירים פרק א'), או אז ניאות הקב"ה לתת לעם ישראל את התורה. פירוש הדבר שהילדים, דור העתיד, מהווים ערובה לקיום התורה ולקיום הקשר וברית האהבה שבין הקב"ה לבין עם ישראל. מכך מובנת החשיבות העצומה של חינוך ילדי ישראל בדרך התורה, דבר שבו כרוך עתיד העם כולו. יש לשים לב לנקודת יסוד בתחום החינוך: חינוכו של ילד יהודי הוא למעלה מן השכל ולמעלה מן הטבע. הפעילות החינוכית של ילדי ישראל אינה צריכה להתחשב במגבלות הטבע ועל כן, כל העוסק בחינוך ילדי ישראל לתורה ויהדות חייב לפעול בהתאם לכך, במישור ובהיקף על-טבעי. כבר מתקופת לידתו של עם ישראל, תקופת יציאת מצרים ומתן תורה, אנו רואים כי הן אופן התקשרותו של עם ישראל אל הקב"ה והן הנהגת הקב"ה עם בני ישראל, לא היו בדרכים של טבע והיגיון אנושי. מצד עם ישראל: בני ישראל הכריזו בקבלת התורה "נעשה ונשמע", בניגוד לסדר ההגיוני של שמיעה והבנה לפני העשייה. ואכן, משום כך כונה עם ישראל בפי הגויים בשם "עמא פזיזא" (=עם פזיז), המקבל עליו בפזיזות, דבר בלתי מוכר לו. מצד הקב"ה: בני ישראל היו שקועים במצרים ב"ארבעים ותשעה שערי טומאה", עד שהמלאכים בשמים קטרגו נגד העדפת ישראל על מצרים, שהרי גם עם ישראל היו שקועים בעניינים לא טובים, חלילה, כמו המצרים עצמם. למרות זאת זכו מיד ל"מורא גדול זה גילוי שכינה", התגלות אלוקית גדולה ונשגבה שהגיעה לשיא בשעת קריעת ים סוף שאז "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה הנביא יחזקאל", ואף תינוק יכול היה להצביע בקריעת ים סוף ולומר: "זה א-לי". תופעה זו של התגלות אלוקית לאלו הנמצאים בדרגה רוחנית נחותה ביותר מנוגדת לכל סדר והגיון. במצב רגיל צריך אדם לעלות דרגות רוחניות רבות, דרגה אחר דרגה, כדי שיזכה להבין עניינים אלוקיים, וכל-שכן "לראות" גילוי אלוקי וכאן זכו בני ישראל ברגע אחד ובבת אחת ל"קפיצה" של דרגות רבות מאוד ולהתגלות בלתי מוגבלת, בלי התחשב במעמדם. כאמור, גם חינוך הפרט, של ילד יהודי, צריך להיות באופן כזה, כפי שהיה "חינוכו" של העם כולו במתן תורה. חינוך המבוסס במישור שמעל גדרי השכל והטבע. בהקשר לכך, לפני כ-30 שנה התבטא כ"ק הרבי מליובאוויטש באחת משיחותיו לציבור, בכאב לב, ומתוך אהבה ודאגה עמוקה לעם ישראל: "בכל הקשור לעניין החינוך מדובר בהרס שכבר נעשה והביא למצב המבהיל. קם בארץ ישראל דור חדש 'אשר לא ידע את יוסף'. בעוד שמחנכי הדור 'ידעו את יוסף' אלא, שחלק גדול מהם עשו עצמם כלא יודעים. הרי רוב הדור הנוכחי אפילו לא שמע את שמע יוסף. לא יאומן כי יסופר שדווקא בארץ הקודש - במקום שבו גם החינוך הלא יהודי נתון בידיים יהודיות - קם והתחנך דור שחסר כל מושגי יסוד ביהדות. עלינו להשקיע כל מאמץ לדאוג שבני הנוער המתחנכים בארץ, לא יהיו מנוערים מתורה ויהדות, בכך עלינו להשקיע את עיקר המאמצים". על ימים אלו של הכנה לחג השבועות ומתן תורה, נאמר: "זהו זמן מוכשר ועת רצון לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בנוגע לתורה, באין מפריע משטן המקטרג, כדוגמת זמן התקיעות בראש השנה ויום הקדוש של צום הכיפורים". (היום יום ד' סיון). זהו הזמן הראוי להתבונן ולחשוב מה כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות, במאמץ ובהשתדלות גדולה, כדי לשנות בפועל את המצב, ולפעול בהתמסרות אמיתית שילדי ישראל יקבלו במהלך כל השנה חינוך יהודי אמיתי המבוסס על תורת ה'. אחד הדברים שביקש כ"ק הרבי מליובאוויטש, שבוודאי יש בו כוח וסגולה להתחיל את השינוי לטובה, הוא לדאוג ולוודא שכל ילד וילדה יהודיים כולל תינוקות, יגיעו בחג השבועות לשמוע את קריאת התורה של עשרת הדיברות. כיום בכל שכונה בארץ הקודש, ובפרט כאן בערנו תל אביב יפו, ישנו מוקד אליו ניתן להגיע ולהביא את הילדים לחוויה מיוחדת של קריאת התורה, המלווה גם בפינוקים ושמחה לילדים, שיחושו את השמחה והמתיקות שיש בקבלת התורה. בכוח קבלת התורה, יחד עם ילדינו ה"ערבים בעדנו", נצליח לגרום שכל יהודי ירגיש בגאווה "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".