תחנת הרכבת לוד המנדטורית, שנבנתה לפני יותר ממאה שנים ממערב לעיר לוד הייתה הגדולה והחשובה בתקופת המנדט הבריטי, הן מבחינה צבאית והן מבחינה אזרחית. היה זה השער הראשי לארץ-ישראל, בעיקר מהדרום, קנטרה, קהיר ואלכסנדריה.
רקע היסטורי להקמת התחנה המנדטורית בלוד בחודש ספטמבר 1892 נחנך קו מסילת הרכבת יפו לירושלים. היה זה קו מסילת הרכבת הראשון בארץ. הטורקים ששלטו כידוע אז בארץ הקימו באותה עת על קו מסילה זה את תחנת רכבת א-ליד באזור לוד, ששכנה ממערב לשטח הבנוי של הכפר הערבי א-ליד. מבנה התחנה נבנה בשנת 1892, יחד עם תחנות הקצה ביפו ובירושלים והתחנה שימשה להורדה והעלאת נוסעים בתחנת הביניים. תחנת הרכבת העות’מנית בלוד הייתה מוכרת בשם "תחנת א-ליד".
בטרם כבשו הבריטים את הארץ הטורקים פירקו חלקים ממסילת הרכבת יפו ירושלים כדי לשבש את תנועת הצבא הבריטי שעמד להיכנס לארץ. כשכבשו הבריטים את הארץ שיקמו את קו המסילה המפורק ואף הרחיבו את המסילה שהייתה בתקופה העותומאנית צרה מהתקן המקובל. השלטונות הבריטים בנו ב-1917 ממערב ללוד תחנת רכבת חדשה כחלק מהפיכת לוד למוקד תחבורה ארצי, דרך בניית נמל תעופה, תחנת רכבת, וכבישים עורקיים העוברים בלוד. התחנה נחנכה בפברואר 1918 לפני תום מלחמת העולם הראשונה. תחנה זו החליפה את תחנת לוד העות'מאנית. בניין תחנת הרכבת העות'מנית קיים עד היום בכיכר הקומנדו בלוד ומשמש מוסדות נוער וחינוך בעיריית לוד.
לוד הייתה צומת החשוב ביותר בארץ ישראל לוד הייתה הצומת החשוב ביותר בארץ ישראל בתקופת המנדט בו נפגשו קווי הרכבת - יפו ירושלים שחצו את הארץ לרוחב וקווי הרכבת חיפה - קנטרה שחצו את הארץ לאורך וקישרו אותה למצרים . היא הייתה השער הראשי לארץ ישראל, בעיקר מהדרום, קנטרה, קהיר ואלכסנדריה.
מתחם התחנה השתרע על שטח ענק, שעל חלקו שוכנת כיום "שכונת הרכבת" בלוד. לצד פסי הרכבת והמוסכים במתחם התחנה הוקמו בתי אבן מסותת חלקם עם גגות רעפי מרסיי ששימשו למשרדים ולמגורי מנהלים ועובדים חלקם קיימים עד היום. יש בהם מן הסתם אוצרות ושכיות חמדה היסטוריים כמו ציורי קיר ורעפים מעוטרים. בתים אלה נזנחו עם השנים, חלקם עברו לבעלות פרטית ולרשות תושבי שכונת הרכבת. באחד הבתים במתחם התחנה גר עם משפחתו פרנק טיילור מהנדס מחוז דרום של רכבת המנדט הבריטית.
מתחם הרכבת המנדטורית בלוד כלל אולם נוסעים, משרד כרטיסים, תחנת הסגר לבעלי חיים ועוד. מתעד ההיסטוריה ומשמר ציורי הקיר שי פרקש יודע לספר כי בתחנה פעלו מזנון כשר של דב פלוטקין, וחנות עיתונים וספרים בשם "תרבות".
בשנות ה-40 עם חיבור מסילת הברזל בין ארץ ישראל ללבנון (דרך ראש הנקרה) לביירות ודמשק, הייתה התחנה לצומת לרכבות מאירופה למצרים. תחנת לוד הייתה העמוסה והפעילה ביותר בארץ ישראל בימים ההם. עברו בה נוסעים מקנטרה, מירושלים, מיפו ומחיפה ונוסעים החליפו רכבות לכוונים השונים. מספרים כי בתחנה פעלו בשנות ה-40 למעלה מ-20 מסילות במקביל.
טל בן נון גלז לשעבר מנהלת מחוז המרכז במועצה לשימור אתרי מורשת מספרת בתיעוד התחנה כי בתחנת לוד עברו הגדודים העבריים, גדודי צבא בריטיים, הבריגדה העברית, שבויים גרמניים ואיטלקיים ועוד ועוד. כל נשיאי וראשי הממשלות ואישים אחרים מהאזור והעולם עברו או שהו כמה שעות בתחנת לוד בדרכם ליעד הבא, החל מבנימין זאב הרצל, קיסר גרמניה וילהלם השני, היילה סילאסי קיסר אתיופיה, הלורד בלפור, גנרל אלנבי, דוד בן-גוריון, ח.נ. ביאליק, הברון רוטשילד, הנציב העליון הבריטי סר הרבט סמואל שחנך קו רכבת חדש מלוד ליפו וינסטון צ'רצ'יל ועוד.
טל בן נון מספרת כי בתחנה היו מזנוני "ספיניס", "נאפי" ורוכלים מכל הסוגים, קיוסקים לעיתונות בינלאומית וכו'. חלפן כספים ממאה שערים התרוצץ על הרציף. סחורות מכל העולם עברו בצומת שוקק זה, תחמושת, תותחים וטנקים ב-1920 נהרג בתאונת רכבת בלוד הרב נפתלי דוקטורוביץ, הידוע בשם נפתלי חנהל'ס, שהיה שד"ר, מוהל, נציג הציבור ופעיל למען קהילת צפת והמושבות בגליל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הוא נטמן בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
תחנה אסטרטגית ויעד לפיגועים התחנה בלוד הייתה תחנה אסטרטגית לכוחות הבריטים בארץ ישראל. בעת מאורעות "המרד הערבי הגדול" בשנים 1939-1936 היו הרכבות והתחנות בארץ ובראשן תחנת לוד שהייתה באותה עת התחנה הגדולה בארץ מטרה להתנכלויות מצד הערבים. מסילות הרכבת המובילות לתחנת לוד ובקרבתה חובלו מוקשו לעיתים קרובות והפכו לעניין שבשגרה.
העיתונות ההיסטורית מלאה בדיווחים על התנכלויות לתחנה, למתקניה ולמסילותיה. כמו בתחנות אחרות גם בתחנת לוד גרמו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט להפרעות ושיבושים בתפעול השוטף, כמו, איחורים ועיכובים ביציאת והגעת רכבות. באחד הבקרים בתקופת המאורעות פרצו פורעים ערבים לתוך משרדי התחנה הרגו ופצעו.
תחנה מאובטחת במגדלי שמירה הבריטים הקימו, בתקופת המאורעות, סביב התחנה מספר מגדלי שמירה ותצפית ונקודות משמר של חיילים בריטים ששמרו ופיטרלו סביב התחנה ביום ובלילה. מגדלי השמירה נבנו באזור שטוח ללא טופוגרפיה שולטת לכן הוצבו על רגלים גבוהות. המבנים נבנו מבטון ונועדו לתצפית ולהגנה על השומרים מפני נשק אופייני לקבוצות לא מאורגנות באופן צבאי שבעיקרו היה נשק קל.
ככל הידוע לי לפחות שניים ממגדלי השמירה שהקימו הבריטים בתקופת המאורעות קיימים עד היום. ביקרתי בימים אלה בתחנה וסביבותיה וצילמתי את שני המגדלים. מגדל אחד נמצא בצידו המזרחי של מתחם התחנה ברחוב יוספטל והוא במצב מוזנח וללא שלט מורשת (ראוי שתיבדק בטיחותו, א.א). מגדל שמירה נוסף הועתק כ-100 מטרים ממקומו המקורי והוצב בגן ברחבת בניין משרדי הנהלת רכבת ישראל בלוד כשלידו שלט מורשת.
התחנה לאחר קום המדינה לאחר קום המדינה צומצמה משמעותית פעילות תחנת רכבת לוד בשל סגירת הגבולות. חלק מסוים ממבני ומתקני התחנה נהרסו ואלה שנותרו הוזנחו. אולם עדיין נחשבה לתחנת רכבת חשובה יחסית. מעיון בארכיונים היסטוריים אני למד כי התחנה חוותה תאונות רבות וירידת קטרים מהפסים. בפברואר 1953 קיפח את חייו יצחק צמח בן 25 מלוד. בעת שקשר שני קרונות פגע בו קטר שחלף במסילה. בשנות החמישים נעצרו שלושה צעירים ערבים מלוד והועמדו לדין באשמת חבלה בפסי רכבת שהייתה בשירות צה"ל ונשאה ציוד וכלי נשק.
שימור אולם הנוסעים בתחנה ב-2023 הוחל בשימור ושיחזור מבנה אולם הנוסעים בתחנה ההיסטורית בתכנון משרד אייל זיו אדריכלים ובשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועיריית לוד.
במסגרת "כנס לוד" ו"שבוע שימור אתרים" נערך ( 30.5.24) סיור ראשון לציבור להכרת התחנה ההיסטורית. את הסיור הדריכו טל בן נון גלז ומיכל הלוי-בר מהמועצה לשימור אתרי מורשת ושי פרקש, משמר ציורי קיר. משתתפי הסיור שמעו הסברים על תולדות התחנה ועל שלבי שימור התחנה ההיסטורית
לא ברור מה יעשה במבנה אולם הנוסעים המשומר, האם יפתח בו מוזאון או שהוא ישמש משרדים או מחסנים לרכבת ישראל. מבנה אולם הנוסעים המשומר והמשוחזר נמצא ברציף 4 של תחנת רכבת לוד החדשה הנוכחית. מארגני הסיור ביקשו ממשתתפי הסיור, כמאה איש, באופן מתמיה ולא מוסבר לא לצלם את המבנה ההיסטורי שעבר שימור ואת הסככה סביבו. כיבדנו את הבקשה והצילומים בכתבה לא כוללים את המבנה ההיסטורי.
במסגרת השימור הותקן על קיר אולם הנוסעים תבליט קרמיקה מ-1968 של האומנית לאה מג’רו מינץ, שהוצב במקור באולם הנוסעים בתחנת הרכבת בירושלים.
הבניין ההיסטורי עדיין לא נפתח לציבור. בצדה הדרומי של התחנה נמצא מבנה קופות הכרטיסים ועדין ניתן לראות סימני אשנב הכרטיסים שבו ולידו המנהרה שחיברה בין משרד הכרטיסים לרציפים.
במרס 2016 החלה בנייתה של תחנת הרכבת החדשה בסמוך למקום בו שכנה הישנה. לצד מבנה התחנה החדשה הוקם "בית הנהלת הרכבת", בו שוכן מטה רכבת ישראל אולם הנוסעים של תחנת הרכבת הבריטית פעל עד 2020.