בעניין של איתמר בן-גביר כבר נאמרו 'טונה' של מילים. וזה מכסה על נושא לא פחות חשוב. האופוזיציה מסרבת לקיזוזים באופן קבוע. סיפר לי השבוע חבר ממשלה שחברי האופוזיציה לא מסכימים לקיזוזים בשום מצב. הם לא מוכנים להקל על שום ח"כ מהקואלציה ולא משנה מה הסיבה. אתמול ראינו את ההתנהגות הזאת שגם בעטיה בנימין נתניהו ובועז ביסמוט היו חייבים להגיע. כל חבר אופוזיציה יכול היה לעזור להם. איש לא קם. זה מגעיל ומכוער. בסופו של דבר כולם שם יהודים. כולם שם אחים. כולם שם בני אדם. וכשהם מתנהגים באופן קיצוני כזה הם משדרים את זה לציבור. הם אלו שמשדרים לציבור שנאה בין המחנות. פילוג. זה לא משנה אם אתה שמאל או ימין, אם חבר מהעבודה יושב שבעה, גם אם אתה לא מהמחנה שלו אתה עוזר לו, אתה בא לנחם, אתה משחרר אותו ממטלות. לפני ימין ושמאל, לפני קואליציה, אופוזיציה הם כולם יהודים, אחים, ישראלים. וככה לא מתנהגים. זה לא המסר שהם צריכים להעביר למטה, לעם. המנהיגים שלנו מכל הצדדים צריכים לעשות חשבון נפש ולזכור שהם שם כדי לקרב בין המחנות, בין האחים, בין היהודים. זה בסדר להתכסח ולריב אבל ברגע שבו מישהו צריך עזרה אנושית בסיסית הם צריכים לשים הכל בצד ולעזור. כמו שמעבירים זקנה את הכביש בלי קשר לפתק שהיא שמה בקלפי. זו החברה שאנחנו רוצים ולא האירוע המביש אתמול בכנסת.