אני מודה לכל מי שכתב לי והתייחס למתווה שהצגתי בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים. אני מבין את רצונם של המתנגדים להשיג יותר, ואני שותף לעמדה שההצעה המקורית שלי היא הנכונה ביותר. אך למצער, להצעה הזו אין רוב בכנסת. השאלה שחשוב לשאול היא - מה האלטרנטיבה?
מאז שהרפורמה הוקפאה לפני יותר משנה, וביתר שאת בשבועות האחרונים, הוכח שאין רוב להעביר אף הצעה אחרת. האלטרנטיבה הייתה לשבת בחיבוק ידיים, לא לעשות כלום. הקדנציה הייתה נגמרת, והיינו נותרים עם מערכת משפט ששעריה סגורים בפני רבים. כל זאת, כשבקדנציה הבאה עתידים להתפנות כשני שלישים מהמושבים בבית המשפט העליון, והרכבו יעוצב לחמש עשרה השנים הבאות.
המתווה שהצגתי כולל שינוי עצום, עם שלושה מרכיבים מרכזיים:
- הוצאת לשכת עורכי הדין מהוועדה.
- ביטול זכות הווטו של השופטים למינויים לבית המשפט העליון. מהלך זה יבטיח שמקרים כמו פסילתם של הד"ר בקשי, הד"ר ביטון והפרופסור גביזון לא יישנו.
- זכות וטו מלאה לכל צד פוליטי, גם בקואליציה וגם באופוזיציה. כך נוכל להבטיח שלא יוכלו לדרוס אותנו, ללא קשר למעמדנו הפוליטי.
מדובר בהישג היסטורי, שבעבר נראה דמיוני. בברירה שבין לא לעשות דבר לבין קידום המתווה הזה - הבחירה ברורה. כך נבטיח כבר בכנסת הבאה שינוי יסודי בהרכב מערכת המשפט.
אני נאבק למעלה מעשרים שנה לשינוי המערכת. יש לנו הזדמנות היסטורית לבצע מהלך שיבטיח גיוון, פתיחת שערי מערכת המשפט לציבורים רחבים והשגת אחדות. דרישות נוספות אולי לגיטימיות, אבל אם לא נשיג עכשיו את ההישגים המשמעותיים האלה, עוד נצטער על כך לאורך שנים.
זו הזדמנות פז - לשנות את הוועדה לבחירת שופטים ולהתחיל בתהליך תיקון יסודי של מערכת המשפט. אני בטוח שיחד נצליח להוביל שינוי אמיתי.