לעיתים אני תוהה אם כת השנאה הרדיקלית בשמאל למדה מתמטיקה בתיכון. בשבעה באוקטובר נחטפו 251 אזרחים וחיילים לעזה. עד כה התקיימו שתי עסקות חילופין וכן כמה ניסיונות חילוץ שהובילו לצמצום רדיקלי של מספר החטופים: מ-251 ל-59. כלומר, מבלי לוותר על מטרת המלחמה של מיטוט החמאס או הגלייתו, ישראל הצליחה להחזיר הביתה כ-77 אחוזים מהחטופים (רובם הגדול חיים, וחלק קטן לצערנו שלא בחיים). ההערכה היא שמתוך 59 שטרם יחזרו עד השבוע הבא, כ-25 בחיים וכל השאר נרצחו על-ידי החמאס.
אנחנו גם רואים כיצד ממשלת ישראל הצליחה למנף את התמיכה של דונלד טראמפ כדי להחזיר יותר חטופים ו/או בקצב מהיר יותר מכפי שנקבע בעבר. כך היה לגבי ארבל יהוד, וכך גם צפוי להיות בשבת ביחס לששת החטופים שיחזרו חיים הביתה. בנוסף, הממשלה פועלת כדי למתוח את השלב הראשון בעסקה כמה שיותר, כדי לשחרר עוד חטופים חיים. ואפשר להניח שאם גם יפתחו שערי הגיהנום, יהיו נקודות בגיהנום, שבהם תוצע הפסקת אש טקטית נוספת כדי לשחרר עוד חטופים. וכל זאת מבלי לוותר על מטרת המלחמה שיש לה חשיבות אסטרטגית מהמעלה הראשונה ושזוכה לעדיפות לקסיקלית: מיטוט מוחלט של החמאס כדי שאירועי שבעה באוקטובר לא יחזרו על עצמם וכדי שהקיבוצים בעוטף יוכלו לחיות חיים שלווים.
אין ספק שבכל קנה מידה, זה הישג יוצא דופן של ממשלת ישראל שהושג בתנאים קשים מנשוא. אין מדינה אחת בעולם שנדרשה לנהל מלחמה כה מורכבת כשהאויב האכזר מחזיק 251 חטופים, רובם אזרחים, ועושה שימוש שקוף בתעמולה פסיכולוגית, כשתקשורת המיינסטרים בתוך המדינה משתפת עם זה פעולה ומחלישה את היכולת של הנהגת אותה אומה להשיג את מטרותיה הקריטיות.
אבל השנאה. הוי השנאה. כת המטורללים והמפגינים המקצוענים, הלוקים ברל"בת קשה ובשנאת עם ישראל, עושה תהלוכה בירושלים כשראש ממשלת ישראל לבוש בבגד כתום ונראה כמו מישהו שעומד לעלות לגרדום. אישה הזויה בשם כרמל יום טוב מעלה מודעת אבל ל"צורר" בנימין נתניהו. ההסתה מצד "אדוני הארץ" - יאיר גולן בואכה רונן צור (שני מקפיאי דם מקצועיים) - מגיעה לרמות שטרם ראינו. וכמובן שהיוריסטוקרטיה ובני בריתה שותקים ולא עושים מאום. לא הריבון בעיני עצמה היועמ"שית ולא ראש השב"כ. הם עסוקים בסיכול הפיטורים שלהם על-ידי התמקדות בחקירות שמשרתות את האינטרסים שלהם בשמירת מוקדי הכוח שלהם.
אם ראשי השב"כ והתביעה הכללית לא ינקטו צעדים מיידיים כדי להקטין את ההסתה, הדם של מנהיגי עם ישראל יהיה על הידיים שלהם, והם יעמדו למשפט העם לאחר המלחמה.