במרס 2025 פתח שירות הביטחון הכללי (שב"כ) בחקירה פלילית נגד איש מילואים בשב"כ המכונה א’, בחשד שהדליף שני מסמכים פנימיים לעיתונאים עמית סגל ושירית אביטן-כהן וכן לשר אביחי שיקלי. ההדלפה הובילה להפעלת כלים חריגים: מעצר תחת צו איסור פרסום, שלילת פגישה עם עורך דין, והובלת חקירה באופן אגרסיבי. ואולם, מניתוח מעמיק של תוכן המסמכים, דרך ניהול החקירה, זהות המעורבים, והמשמעויות המשפטיות – עולה תשתית טענות חמורה נגד ראש השב"כ עצמו, רונן בר. לא רק שמדובר בפרשה שפגעה ישירות בתדמיתו, אלא שבפועל הוא הוביל את החקירה נגד א’, תוך ניגוד עניינים מהותי, שימוש לרעה בסמכות, והצגת מידע חלקי או כוזב לראש הממשלה.

שני המסמכים שהודלפו – עיקרי התוכן

1. המסמך הראשון – חשש לחדירה אידיאולוגית למשטרה: המסמך הראשון שהודלף נשלח לעיתונאי עמית סגל ולשר אביחי שיקלי. מדובר במסמך פנימי של שב"כ, ממנו עולה כי הארגון ביצע בדיקה חשאית שעסקה בחשש לחדירה אידיאולוגית קיצונית לשורות משטרת ישראל – בעיקר מצד גורמים המזוהים עם תפיסות כהניסטיות. הדגש במסמך הושם על סביבתו הקרובה של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, ועל התבססות נראית לעין של גורמים בעלי זיקה רעיונית מובהקת בתפקידי פיקוד ואכיפה. המסמך תיאר את התופעה ככזו העלולה לערער את עקרונות הדמוקרטיה, ולהשפיע על קבלת ההחלטות המבצעיות של גורמי אכיפת החוק. בין היתר, הוצג המסמך לראש הממשלה בנימין נתניהו. בנוסף, דווח כי במהלך החקירה הועבר ליועצת המשפטית לממשלה מידע שלפיו השר בן-גביר מסר לכאורה הנחיות ישירות לשוטרים בהר-הבית – טענה שהתבררה כבלתי נכונה כבר בעת מסירתה. 2. המסמך השני – עמדת שב"כ ערב מתקפת 7 באוקטובר: המסמך השני הודלף לעיתונאית שירית אביטן כהן, ומתעד את עמדת שב"כ ערב מתקפת חמאס. לפי המסמך, הארגון – ובראשו רונן בר – העריך כי חמאס "מורתע", ואף המליץ לקבינט המדיני-ביטחוני להרחיב את הסיוע האזרחי לרצועת עזה. מסמך זה עומד בסתירה לעמדות שהובאו בתחקיר שהועבר לראש הממשלה לאחר המתקפה, שבו נטען כי השב"כ התריע מפני הסכנה.