הממשלה קיבלה את אחת ההחלטות החשובות ביותר מאז הקמתה: המלצה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה. אני אומר בפה מלא - הגברת מיארה מעולם לא הייתה יועצת משפטית לממשלה, אלא יועצת משפטית של האופוזיציה. כל התנהלותה נועדה לטרפד את הממשלה. היא לא ראתה עצמה כפופה לממשלה, אלא מעליה. היא מעל החוק, מעל הכול. אדם בעל הסמכויות הרחבות ביותר במדינה - ללא פיקוח, ללא דין וחשבון. מה שהיא אמרה הפך לעשרת הדיברות. הזמנו אותה לשימוע, אבל מבחינתה היא לא עובדת אצל הממשלה. היא עבדה אצל לפיד, אצל גנץ. זו לא יועצת - זו שליחה פוליטית. ועדת שמגר, שהוקמה עוד ב-1997, קבעה במפורש שהסמכות לפיטורי יועץ משפטי היא בידי הממשלה. ההתייעצות עם ועדה היא הליך פורמלי בלבד. ומה קבעה הוועדה? שאם יש נתק שמונע שיתוף פעולה - הממשלה רשאית לפטר. זה בדיוק המצב מאז שהוקמה הממשלה. היועצת המשפטית קמה כל בוקר כדי להפריע. זו לא שותפות - זו חבלה.

זה לא נגמר ביועצת

אבל זה לא נגמר ביועצת. יש כאן תהליך רחב יותר: השתלטות של בית המשפט העליון. השופט יצחק עמית, למשל, נטל לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו. הוא כינס ועדה לבחירת שופטים ומינה את עצמו לנשיא. הרי ברור לכול: מי שמוסמך לכנס את הוועדה הוא שר המשפטים. אם מקבלים את מה שעשה עמית - מחר הוא ימנה גם רמטכ"ל, ימנה שופטים נוספים כאוות נפשו. זו לא דמוקרטיה - זו השתלטות. תארו לכם: שר הביטחון לא ימנה רמטכ"ל, אלא שופט מהעליון יחליט בעצמו למנות אותו. אותו היגיון חל כאן. זהו מעשה חסר תקדים. והאבסורד - אותו אדם שנכנס לנעלי שר המשפטים בניגוד לחוק מגיע לנשיא המדינה ונשבע לקיים את חוקי המדינה. נפלתי מצחוק. זה דבר והיפוכו.

למה באמת עמית מחפש יועץ תדמית

ואותו עמית מחפש עכשיו יועץ יחסי ציבור. למה? משום שהציבור לא מאמין בו ובחבריו. אין צורך להסביר לעם - הוא מבין לבד. הציבור רואה את ערוותם. חוכמת ההמונים חזקה מכל קמפיין. לא נדרשת הסברה מתוזמרת. לכן היועץ לא יעזור. ולגבי מיארה - הדברים חמורים פי כמה. היועצת המשפטית בעצמה אמרה שאין מחאה אפקטיבית ללא הפרות סדר. זו לא פליטת פה. זו תפיסת עולם מסוכנת. כך היא בעצם אומרת: כדי שמחאה תצליח, צריך לחסום כבישים, לשרוף צמיגים, להצית בתים, להרביץ, לחסום רחובות, לצעוק כל הלילה. זו לא יועצת לממשלה - זו מי שמכשירה אלימות במדינה. והיא אינה לבד. שמענו את אילה פרוקצ'יה, שופטת עליונה לשעבר, מציעה מרי אזרחי - כולל הפרת חוק. אז תגידי לנו, גבירתי, אילו חוקים מותר להפר? מס הכנסה? חוקי תכנון ובנייה? אלימות ברחובות? זו אמירה של שופטת עליונה במדינת ישראל. שמענו גם את אהרן ברק, נשיא העליון לשעבר, שקבע שהרמטכ"ל יחליט לאן לכוון את קני הטנקים - ברור שהוא התכוון לכנסת, ובפרט לסיעת הליכוד. זו אמירה שמדגימה לאיזה תהום הגיעו. זה לא היה ויכוח ענייני. זו קריאה גלויה לשבירת כללי המשחק. אלה אנשים שלא מסתפקים בפרישה בשקט, אלא לוקחים איתם מדינה שלמה לתהום.

מדינה שלמה תשתתק בגלל פקידה אחת

לכן המסקנה ברורה: אם היועצת המשפטית מונעת מהממשלה לתפקד, היא חייבת ללכת. הציבור בוחר ממשלה, לא פקידים. אין זה יעלה על הדעת שמדינה שלמה תשתתק בגלל פקידה אחת. הבחירה פשוטה: או מחליפים את הממשלה, או מחליפים אותה. ואנחנו יודעים מה העם בחר. אני פונה לשופטים - האחריות עליכם. ישנם תשעה מיליון אזרחים שזקוקים לממשלה מתפקדת. זו אינה שאלה של ימין או שמאל. אתם אינכם נבחרי ציבור. אינכם נעלים על אזרחי ישראל. הסמכות היא של העם. והוא קובע בקלפי. ובינתיים, בית המשפט העליון מתערב שוב. מוציא צווים, פועל במקומנו. שופטים קובעים תוצאה מראש לפי ההרכב. אין באמת דיון. כולם יודעים מראש מה תהיה הפסיקה. זו לא מערכת משפט - זה קזינו. לכן הציבור לא מאמין. לכן אמון הציבור מתרסק. הכסף הזר ועדת שמגר אינה תורה מסיני. ממשלת אולמרט עצמה שינתה החלטות שהוועדה קבעה. ממשלות רשאיות לשנות החלטותיהן בהתאם למציאות. אבל כשמדובר בממשלת ימין - הכל אסור. זו צביעות. ולך, עמית, אני אומר - למה לבזבז כספי מדינה? יש לך די יועצים מלפיד, מגנץ. קח אותם, אל תוציא כסף מיותר. הם עובדים איתך יד ביד. החמור מכל הוא הכסף הזר. דוחות מראים כי לפחות מיליארד וחצי דולר זרמו לישראל ממדינות זרות כדי לממן מחאות, שלטים, קמפיינים. מי נהנה? בעלי משרדי פרסום, ערוצי תקשורת, קמפיינרים. הכל כלכלה. הציבור יודע. האליטה המשפטית, הכלכלית והתרבותית - הן האצולה החדשה. יש להן הכול: כסף, שליטה בתקשורת, גיבוי מבחוץ. חסר להן רק דבר אחד - רוב בקלפי. ולכן הן רוצות שבית המשפט ישלים להן את מה שלא הצליחו להשיג בבחירות. אני אומר זאת בפשטות: היועצת המשפטית אינה יכולה לכהן עוד יום. בית המשפט העליון אינו יכול למשול במקומו של העם. הסמכות ניתנה לנציגי הציבור. מי שרוצה להחליף את הממשלה - יתכבד ויבוא לקלפי ב-2026. עד אז, תנו לנו למשול כפי שבחר העם.