לפני ימים אחדים פירסם ממר"י תוצאות מחקר שכותרתו לבדה אמורה הייתה לטלטל את המדינה. הכותרת הארוכה מדברת בעד עמה: "אירן בונה חזית פעילה מהים התיכון עד הגולן בנוכחות צבאית ישירה על גבול ישראל כדי להרתיע את ישראל ולקדם את האידיאולוגיה של חיסול המשטר הציוני".
ממר"י הוא מכון מחקר העוקב אחרי אמצעי התקשורת במזרח התיכון, שהוקם ב-1998, יש לו 7 סניפים ברחבי העולם, מרכזו בוושינגטון די.סי., עובדים בו בעיקר בוגרי אמ"ן, ובראשו עומד אל"ם (מיל') יגאל כרמון. מרבית כלי התקשורת בישראל בדרך כלל מסתמכים על פרסומיו של ממר"י, אם כי יש לו גם מבקרים, המצביעים על הנטייה הפוליטית הימנית שלו, שלדעתם משפיעה על מדיניות הפרסום שלו. בניגוד למשל, ל"קרן החדשה לישראל" - שהיא כידוע לכולנו גוף א-פוליטי פר אקסלנס, התומך רק בארגוני זכויות אדם - ממר"י חשוד כ"ארגון ציוני-ניצי" - האשמה כבדה ונוראה, שמבחינת המבקרים גובלת בבגידה.
אלא שלא אופיו הימני-שמרני של מכון המחקר, שנתגלה פתאום, הוא שגרם לכך, כי החומרים הקשים הכלולים במחקרו כמעט שלא זכו להד כלשהו בתקשורת הישראלית. למשל, מהדורת החדשות של ערוץ 2, מה שמכונה בבראנז'ה "מדורת השבט", הקדישה השבוע 40 דקות(!) מתוך 65, זמן נצח, לאירוע המאה החדשותי: דוח המבקר בדבר הוצאות מעון ראש הממשלה, אבל אפילו לא דקה אחת למסקנות הדוח הזה, שאין שום צורך להפריז בחשיבותו.
איך אמר בנדון המתורגמן סאקיני במחזה "בית התה של ירח אוגוסט": "פורנוגרפיה היא עניין של גאוגרפיה". הרי אין להעלות על הדעת, שאמצעי תקשורת ישראלי רציני (כמעט נסחפנו ואמרנו "אוביקטיבי"...), יחמיץ את פרק 191 בסאגת הבקבוקים, ויבזבז זמן שידור יקר על פרסום המתאר את רשת המנהרות שטווים עתה משמרות המהפכה של אירן סביב גבולה הצפוני של ישראל.
עיקרי הדוח של ממר"י: עוד בטרם הושג הסכם ההתקפלות האמריקני בנושא הגרעין, מגלה ישראל כי במקביל לאופציה הגרעינית אליה חותרת אירן החייכנית, נוצר ברמת הגולן איום קונבנציונלי ישיר של אירן שהוא לא פחות חמור: לראשונה יתייצב על גבול ישראל כוח צבאי סורי-אירני, שמטרתו להפעיל חזית פעילה נגד ישראל מראש הנקרה עד קוניטרה.
זה גם הרקע, לדעת מחברי המחקר, להתקרבות המחודשת בין אירן השיעית לחמאס הסוני. שלא לדבר על השלב הסופי באסטרטגיית-העל של טהרן: חימוש הגדה המערבית ואפילו ערביי ישראל, בדרך לחיסול "הישות הציונית", כפי שהכריז לא אחת, המנהיג העליון (זה שלא מחייך), עלי חמינאי. אלה המתמחים אצלנו בביטול כל דבר המקלקל את האג'נדה הפוליטית שלהם, בוודאי יקטלגו את המחקר המדאיג הזה תחת הכותרת הפופולרית: "עוד פרנויה במסע ההפחדות הידוע של הימין".
הצרה היא שלתזה הזו יש כבר סימוכין בשטח. הרי רק לפני כ-5 שבועות, נמסר כי פעולת החיסול שיוחסה למסוקי צה"ל באזור קוניטרה - שבה נהרגו בנו של עימאד מורנייה וגנרל אירני איש משמרות המהפכה - נעשתה כפעולת מנע שנועדה לסכל התארגנות סורית-אירנית להקמת בסיס טרור בגולן נגד ישראל.
כפי שאנו זוכרים, גררה אחריה הפעולה הזו מיד את גל של ספקולציות, כאילו המבצע המיוחס לישראל בא רק כדי לשרת את קמפיין הבחירות של ביבי. כרגיל, היה גם מי שטען, כי הפעולה נעשתה בניגוד לעמדת גורמים בכירים בצה"ל, במועצת מרצ, במחנה הציוני ובמערכת
ידיעות אחרונות, אלא שבג"ץ לא הספיק למנוע אותה.
מומלץ מאוד לשים לב לגל הנרגנות הפוליטית אז, ולדממה התקשורתית עכשיו. בשעה שגורמים מסוימים מאוד מתחילים לבשל על אש קטנה את דוח המבקר על "מחדלי המנהרות". אפשר לשער בנקל, מה היה מתרחש אצלנו אילו כחצי שנה ל פ נ י "צוק איתן", הייתה ממשלת נתניהו פותחת במבצע לביעור מנהרות הטרור...
אפשר לשמוע בבהירות את זעקות השבר של
ציפי לבני את בוז'י הרצוג, על "המדיניות ההרפתקנית" של ממשלת הימין הקיצוני"; את הקינות של
זהבה גלאון על "הסבל הנורא שנגרם לתושבי עזה" ואת מטח החרפות שהיו ממטירים על הסיכול הממוקד הזה, ברנע את שיפר.
מי שהתרגלו לבטל בהבל פה פוליטי את אזהרות ה"זאב, זאב", ומנסים כיום לקבור את הכתובת האירנית המתנוססת ברמת הגולן, הם בדיוק יהיו הראשונים לדרוש הקמת ועדת חקירה, כאשר יתברר שחניבעל אומנם כבר ניצב בשער.