האיום הכבד ביותר המלווה את חיי עם ישראל מראשית ימיו ועד ימינו אלה, הוא האיום המוחשי על עצם קיום חיי העם ממש, דהיינו האיום הפיזי בהשמדת ישראל. איום זה יסודו האידאי בעולמנו פנימה, ביחסים המורכבים שבין ה' לבין ישראל ובעיקר כאמצעי חינוכי ביד ה'.
לראשונה הוא פורץ לעולם במלוא חומרתו בתגובת ה' למעשה העגל ומיד לאחר חינגת ההוללות שהתחוללה סביבו: 'ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם'. משה מפייס את ה' ומיישב דעתו ובזכות מנהיגותו ניצלים ישראל מכיליון.
לקראת סוף התורה, במסגרת הברכות והקללות של חתימת ספר דברים (פרק כח), עולה שוב רעיון השמדת ישראל במידה והעם לא ישמע בקול ה' ולא ילך בדרכי תורתו, כלומר באופן מובהק כאיום חינוכי: 'עד השמדך ועד אבדך מהר' וכן 'ועבדת את אויבך אשר ישלחנו ה' בך... עד השמידו אתך'. ועוד': 'כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחת מעל האדמה'. עניין השמדת ישראל מופיע בפרק עוד מספר פעמים והוא למעשה עומד כאן במרכז: במידה וישראל לא ילכו בדרכי תורת ה', הם יחטפו עונש כבד של השמדה ואבדון כמעט סופי ורק מתי מעט ינצלו.
בכן, לישראל יש יעוד, שליחות, לתקן עולם במלכות שדי. האידיאה הקדומה של השמדת ישראל הנובעת כאמור מיחסי ה' וישראל ומשמשת כאיום חינוכי, התגלגלה אל בין האומות ואצלם היא עוטה לעיתים מסכה אידאולוגית מכוערת ופורצת לעולמנו זה ולחיים המדיניים ממש, לרוב כאשר ישראל נסוגים מזהותם ומתנכרים לשליחותם ויעודם.
זכור את אשר עשה לך עמלק: זה התחיל עוד לפני מעשה העגל, כאשר עמלק זה תקף ברפידים את העם העושה דרכו במדבר, בלא סיבה כלשהי, אלא סתם כך נהנה לזנב בחלשים ובנחשלים, חסרי הזהות והאמונה. ומכאן: 'מלחמה לה' בעמל מדור דור' וכן גם: 'כתב זאת זכרון בספר... כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמיים'. זכור, אל תשכח!
ואולם מייסד האידיאולוגיה המלוכלכת של השמדת ישראל הטוטאלית בפועל ממש הוא אכן אותו פרסי, המן בן המדתא האגגי מזרע עמלק, כידוע וכמסופר במגילת אסתר.המן זה עולה לגדולה בחצר המלך אחשוורוש בזמן שישראל גולים מארצם, מפוזרים במדינות האימפריה הפרסית, נסוגים רוחנית על סף איבוד זהותם. במקביל לו עלה לגדולה בחצר המלך גם מרדכי היהודי היושב בשער המלך. חמתו של המן בערה בו על מרדכי המסרב להשתחוות לו ואזי הוא מתכנן להשמיד כעונש את העם היהודי כולו. לבסוף, בעזרת השם, מרדכי ואסתר, ונהפוך הוא: המן הוא שנתלה על העץ במקום מרדכי, ההשמדה המתוכננת התבטלה ותחתיה היכו היהודים במבקשי רעתם מכה נאמנה.
לאחר היסטוריה ארוכה של תלאות בה בצבצו יסודות עמלקיים זעיר-פה זעיר-שם, אין ספק שהוא הופיע שוב, הר עמלק, על בימת ההיסטוריה ובמלוא עוצמתו בדמותה של גרמניה הנציונאל-סוציאליסטית ובתמצית בדמותו של הצורר היטלר. כאן נוצר חיבור קטלני בין האידיאולוגיה המלוכלכת של השמדת ישראל לבין נשק מודרני ועוצמה צבאית אדירה היונקת וניזונה מארס השנאה הנוצרית המתובלת במנה הגונה של מיתולוגיה גרמנית על הנפשיות הסכיזופרנית המפיסטופלית שלה.הזיווג המאוד לא מיוחס הזה של צלב נוצרי עם צלב הקרס, בתוספת של טכנולוגיה ונשק מודרניים רבי עוצמה, ובלא יכולת התנגדות של ממש, הוא שיצר את שואת העם היהודי על אדמת אירופה ואת רציחתם של ששת המיליונים. אלאשהחשבון לא הושלם. עד בוא יום נקם ושילם. זכור את אשר עשה לך עמלק.
האיום הכבד בדבר השמדת ישראל מופיע שוב בימינו מכיוונם של הפרסים בני המן האגגי,
אחמדינג'אד, חמינאי, רוחאני ושאר מיני אייטולות. כל-כולם זרע עמלק. הללו לא מחמיצים הזדמנות לדבר על הצורך בחיסול ישראל ובד בבד פועלים במרץ ותחכום להשגת נשק גרעיני. דהיינו, נוצר כאן איום קיומי ממשי על מדינת ישראל והעם היהודי. על איום קיומי צריך להשיב באיום קיומי, לא בנאומים בקונגרס. האמריקנים לא יתנדבו לעשות את העבודה כי אינם מאוימים ישירות. גם אין דבר כזה הסכם טוב עם השטן. ע"ע צ'מברליין - היטלר וריבנטרופ - מולוטוב. אלא: הקם להשמידך, השכם להשמידו. לא ייתכן שאירן תאיים להרוס את חיפה ותל אביב, וישראל מנגד תאיים לפגוע בתוכנית הגרעין של אירן. זו משוואה עקומה. יש להבהיר לאירנים כי ישראל תחסל את תוכנית הגרעין שלהם ואת טהרן ואיספהן בתוספת. זו המשוואה הנכונה. אם רק לארה"ב יש כוח לבצע זאת בדרך קונבנציונאלית והיא לא עושה זאת כי אינה מאוימת, אזי אין ברירה וישראל חייבת לבצע את המשימה בהקדם. הקם להשמידך, השכם להשמידו: עשרים - שלושים פצצות גרעין יעשו לבטח את העבודה. ותשקוט הארץ חמש מאות שנה, רק חזק ואמץ!
זכור את אשר עשה לך עמלק, לא תשכח: יום נקמת כל הדורות בכלל ויום הנקם והשילם בגרמניה בפרט גם הוא בוא יבוא, הוא חייב לבוא. כאשר בן-דוד יבוא, הוא יביא את היום הגדול הזה, יום ה'ונהפוך הוא' של הפתרון הסופי. הא כיצד? לבן-דוד הפתרונים. ותשקוט הארץ אלף שנים. רק חזק ואמץ!