כאשר עוסקים בקיומה של מדינת ישראל, השאלה היא מהיכן להתחיל, מפני שעם כל צד צריך לדבר אחרת. עם החילוני צריך לדבר בשפתו ועם הקנאי בשפתו ועם החרדי בשפתו. כל אחד ניגש לעניין בצורה אחרת ואין דבר אחד דומה למשנהו, מפני שהגישות והתפיסות שונות.
לכן הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להפריד בין המדינה לאנשיה. המדינה יכולה להשתנות ברגע בהתאם למי שמאכלסים אותה, ואין לשפוט אותה כמדינה, מפני שהיא אינה מסוגלת להגן על עצמה. אנחנו מעצבים את פניה, ואינה דומה מדינה בשלטון חילוני-שמאלני לשלטון ימני לשלטון דתי-לאומי או לשלטון חרדי שהם שונים בתכלית. השאלה היא עצם קיומה של המדינה, האם הוא מוצדק, ואם כן - אז לדון בו.
ברור שבנושא זה קיים ויכוח עד היום הזה עם קנאים וסאטמרים לבין חרדים שגדוליהם כבר קבעו לפני שנים, כי ההבדל הוא בין לפני קום המדינה שאז רוב החרדים היו נגד קיומה, לבין לאחר שכבר קמה ואז המציאות השתנתה. ברור שאם נקבל את גישת הקנאים נגד קיומה של המדינה, פירושם של דברים רצח של מיליוני יהודים. אין כזה דבר ביטולה של מדינת ישראל מבלי רצח של מאות אלפים לפחות, לכן הנושא הזה לא עוד בוויכוח. אי-אפשר לבטל את קיומה של המדינה בלי שפך דם, ולכן כל הנימוקים של "מדוע כן או לא מדינה" אינם קיימים עוד.
למדינת ישראל צדדים חיוביים ושליליים. יש מי שרואים בה הרבה יותר שלילה וקצת חיוב ויש מי שרואים בה יותר חיוב ומעט שלילה. קשה למצוא את מי שרואים בה רק חיוב או רק שלילה, אם כי ישנם הקיצונים השמאלנים החילונים מצד אחד והקנאים מן העבר האחר, הרואים בה רק שלילה, אבל כל אחד מסיבה אחרת.
מצב משתנה, יחס משתנה מבחינת השמאלנים המדינה היא דתית מדי, ימנית מדי, קרובה יותר לאמונה מאשר אל מי שאינם מאמינים, ורוצים לחיות כמו גויים וכניעה מוחלטת לערבים. ויש הקנאים שמציאותם היא לצעוק "גוועלד" כל יום ועל הכל, ואין זה משנה מה שתעשה. לכן לא אתייחס לקיצונים, שהם מהווים בעיה בכל מצב. אתייחס למחייבים ושוללים.
כאן האמת היא, כי מדינת ישראל במצבה היום כבולה לדמוקרטיה משתנית. רואים אנו בכל קואליציה מצב אחר ושלטון אחר. היו שנים שהחרדים חגגו, ולמרות שכלפי חוץ שיחקו שיש להם טענות, בשיחות פרטיות וישירות הודו, כי הם מודים להשם על החסד הגדול שעשה עימנו, וכי בזכות המדינה קיימים כל כך הרבה תורה, ישיבות וכוללים שלא היו יכולים להתקיים בלעדי הכספים שהמדינה מזרימה להם. ראינו תקופות אשר בהן
יאיר לפיד השתלט על הממשלה, ואז קמה צעקה גדולה ומרה על חוק הגיוס וקיצוץ התקציבים. לכן, לקבוע קביעה חד-משמעית איזה יחס יהיה לנו למדינה - קשה; זה ישתנה בקואליציה הקרובה.
כיהודים חרדים, מה שמפריע לנו בעיקר זה האמונה וקיום המצוות, חילול שבת, כשרות ונושאים אחרים. פוגע בכל אחד מאיתנו כשפוגעים ביסודות שלנו. היינו מאחלים לעצמנו מדינה ששומרים בה לפחות על השבת ועל הכשרות ונזהרים בכל הקשור ליסודות היהדות.
אבל מאידך-גיסא אומר בגילוי לב: נתאר לעצמנו שלטון חרדי. מה שקורה היום בקהילות החרדיות - איש את רעהו חיים בלעו, הורגים, חומסים, דורכים ורומסים זה את זה, לוחמים ומשתלטים כובשים כל מה שרק יכולים, מתנהגים בצורה שאי-אפשר לתאר במילים. זה מה שיקרה במקרה שחרדי ישלוט בה.
נמתין ונראה לכאן או לכאן חונכנו לדרך של סובייקטיביות, אין דבר כזה שהשני מותר לו ויכול לחיות. ה"כיבוש" הוא היסוד בעולם החרדי: כל צד מבקש לכבוש ומה שיותר להוכיח שהוא חזק יותר. מדינה שכזו תהיה גרועה יותר משלטון דיקטטורי ורודני. כל יום שאין בישראל שלטון חרדי ודתי - עלינו להודות להשם, מפני ששלטון כזה יוביל לרמיסת כל היקר, דם רב יישפך. נקלל את היום שחרדי בראש השלטון.
חסד גדול עשה עימנו הקב"ה שחילוני בראש השלטון ומלחמות החרדים הן בין החרדים בלבד ולא ברחוב הכללי. בישראל עדיין יש לכל אחד את האפשרות לנהל את חייו; בשלטון חרדי - דבר שכזה יהיה בגדר של חלום בלבד.
הקמתה של המדינה, אם היא הייתה טובה לעם ישראל - על כך נשפוט מאוחר יותר. בשלב זה קשה להכריע, מפני שיש הרבה סיבות לומר: כן. היא זו שמנעה ומונעת מיהודים להירצח. עם זאת, מדינה שאינה שומרת את הבסיס היהודי של קיום מצוות יסודיות לפחות, אינה שומרת על הצביון היהודי, קשה להשלים עימה. לכן נמתין קצת ונראה מה יילד יום, ואז נדע לשפוט נכון לכאן או לכאן.
מגן בפני האנטישמיות אבל מה שכן - חייבים בכל יום להודות לקב"ה על הניסים שהוא עשה עימנו בכל כך הרבה תאריכים, כולל בה' באייר. כמו שאת כל התאריכים האחרים אנו לא מזכירים אותם, פרט ל"מודה אני" בבוקר, כך גם בה' באייר (אם כי אני חייב לזכור את התאריך הזה בגלל שזה יום ההולדת שלי) - מה שבכל זאת אסור לשכוח, הוא להודות להשם על כל הטוב בתחומים שבלעדי המדינה לא היה לנו.
לדוגמה: קחו את קיומם של הישיבות והכוללים וכל כך הרבה מוסדות חשובים וחיוניים; רק בזכות קיומה של המדינה יש לנו את זה. קחו לדוגמה את ארה"ב, מדינה של חסד - אין כאן עשירית הכוללים ממה שיש בארץ, המדינה כאן לא נותנת פרוטה, ומה שיש זה רק מנדיבים שמממנים זאת, וגם זה מוגבל במצבים השונים. היו נגידים גדולים שמימנו כוללים, וכשהלכו לעולמם הילדים לא רצו או לא יכלו וזה נגמר. מה שאין כן בישראל: התופעה הזו של החזקת ישיבות ומוסדות חינוך, בתי כנסת ועוד דברים חשובים ונחוצים, אם היו צריכים לממן זאת בעזרת נגידים ועשירים, לא היינו רואים עשירית ממה שיש היום.
למרות כל כך הרבה טענות שיש למדינת ישראל בצורה כפי שהיא מתנהלת, חייבים לזכור שקיומה היום הוא מחויב המציאות, מפני שבלעדיה היו שוחטים מיליוני יהודים בעולם. כשמדינת ישראל מתחזקת, הכוח היהודי בעולם מתחזק, יש הרבה פחות מה לפחד מהגויים; וכשזו נחלשת - הסכנה ליהודים בחוץ לארץ גדולה.
אין זה סוד, כי האנטישמיות גדולה וחזקה ולאו-דווקא בגלל קיומה של מדינת ישראל. האנטישמיות נוצרת מהרבה סיבות, ראשית מהחינוך החדש של צעירי האיסלאם, לפיו רק להם זכות קיום בעולם וכל האחרים עליהם לשלם מס למוסלמים או להיכחד מן העולם. האחרת: הנוצרים הקיצונים, במיוחד הלבנים ששונאים יהודים. אבל לא רק אלו. לעיתים יהודים גורמים לכך, כולל מהקיצוניים ביותר ומשונאיה של המדינה. כעם חלש נעבור שבעה מדורי גיהינום. רק כשמדינת ישראל חזקה, הגויים חוששים וחושבים פעמיים בטרם הם פוגעים ביהודים. ולכן מבחינה זו טוב שמדינת ישראל קיימת; כל מצב אחר היה גורר הרבה שפך דם יהודי.