דף חדש

גורמי ביטחון ישראלים דיווחו השבוע על כך שמוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של החמאס, שרד את ניסיון ההתנקשות בחייו במהלך מבצע "צוק איתן"; היה זה הניסיון החמישי לחסל אותו. חזרתו של דף לתמונה מביאה להתחמשות חוזרת של החמאס, שיקום מערך המנהרות והכנות למערכה הבאה. חזרתו של דף פוגעת בישראל – אבל גם בחמאס. הפגיעה בישראל נובעת ממה שנראה כסיום ההרתעה ברצועת עזה. דף כבר מזמן הפך לסמל בארגון, ולאחר שניצל מניסיון חיסול נוסף, מעמדו בארגון יתחזק עוד יותר. רצונו של דף לנקום בישראל יביא אותו לא רק לחידוש ההתחמשות וההיערכות, אלא גם לתכנון פעולות גדולות יותר ומשמעותיות יותר שיפגעו בישראל. ביחס לחמאס, הפגיעה היא לאור חוסר המרות של הזרוע הצבאית להחלטות הזרוע המדינית. במהלך מבצע "צוק איתן" היה מתח גדול בין הצדדים, כאשר הזרוע הצבאית חשה שהזרוע המדינית הכשילה את המהלך הצבאי. הזרוע הצבאית תכננה לבצע את הצעד הראשון במבצע "צוק איתן" כאשר ייעשה שימוש במנהרות כדי לפרוץ ליישובים, לרצוח כמה שיותר אזרחים ולשוב לרצועת עזה עם בני ערובה. הזרוע המדינית לא אישרה את הפעולה, ועל כן הזרוע הצבאית מאשימה את הזרוע המדינית בכשלון המבצע. בראש ההנהגה הצבאית עומד כיום מרואן עיסא, שמתפקד כממשק בין הזרוע הצבאית והמדינית. ניתן להעריך כי אם עיסא היה מנהיג את הזרוע הצבאית לבד, היא הייתה נתונה למרותה המוחלטת של הזרוע המדינית. חזרתו של דף מערבבת את כל הקלפים, כאשר נראה שמערכה נוספת ברצועה קרובה מתמיד.

בתחילת השבוע נהרגו ארבעה מחבלים שניסו להניח מטען בצפון רמת הגולן. ההערכה היא, כי מאחורי פעילות זאת עומד חיזבאללה. אירוע זה מתווסף לאירועים אחרונים בצפון, כאשר חיזבאללה חוזר להרים את ראשו ולבצע פעולות התקפיות נגד ישראל. ניתן להבין מכך שההרתעה הישראלית, ששרדה תשע שנים מאז סיום מלחמת לבנון השנייה, הולכת ונחלשת. השאלה היא מה תעשה ישראל כדי להחזיר את ההרתעה. תגובותיה של ישראל על הפרת ריבונותה הן במידת-מה בבחינת "בעל הבית השתגע". ישראל לא תמיד מגיבה על ההתקפות נגדה, וגם התגובה לא תמיד מידתית. דבר זה מעלה את רמת ההרתעה, משום שאויביה לא יודעים כיצד ישראל תגיב. כך למשל לאחר מלחמת לבנון השנייה אמר חסן נסראללה, שאם היה יודע שזאת תהיה התגובה הישראלית, לא היה יוצא למלחמה. יכול להיות שישראל לא תגיב על הפעילות הנוכחית, ועל פעילות עתידית וקלה יותר תענה במכה חזקה. כאשר תבוא התגובה, צריך לקוות שהיא לא תהיה חזקה מדי ושלא תביא למענה חריף מצד חיזבאללה או אפילו למלחמה.

לאחר חיסול מניחי המטען התברר, כי שניים מבין ארבעת המחבלים היו תושבי מג'דל שמס, מועצה מקומית ברמת הגולן. ניתן ללמוד מכך שני דברים. הראשון נוגע לנאמנות והשני נוגע למידת האיום. הנאמנות של אותם שני מחבלים הייתה נתונה לחיזבאללה ולא לישראל. דבר זה מעלה שאלה על מידת הנאמנות של אזרחים אחרים לישראל. נכון שאי-אפשר להשליך משני מקרים על הכלל, אך גם אי-אפשר להתעלם מעובדה זו. מידת האיום נוגעת לאזרחים הישראלים שלוחמים בסוריה. אזרחים אלו לא מגלים נאמנות למדינתם, ואף מהווים איום עליה. במקרה כזה צריך לדאוג מפני חזרתם של אותם לוחמים מסוריה לישראל, והאפשרות שיבצעו פיגועים או הקמת תאי טרור.

האו"ם פרסם השבוע תקציר של הדוח על מבצע "צוק איתן". ישראל מואשמת בירי לעבר מתקני האו"ם, והחמאס מואשם בשימוש מתקנים אלו לאחסון נשק וביצוע ירי. הפגיעה באזרחים היא מצערת מאוד והמטרה היא למנוע ככל האפשר פגיעה מעין זו. עם זאת, צריך לזכור שהחמאס השתמש במתקנים אלו כדי לפגוע בישראל. השימוש הנלוז של החמאס במתקנים אלו, הוא שהביא לפגיעה ישראלית בהם. על כן, במקרה הזה האחריות על הרג האזרחים ברצועת עזה מוטלת על החמאס. מה שנחוץ כעת הוא שהעולם יבין שישראל לא רוצה לפגוע באזרחים, אלא הדבר נעשה בלית ברירה לאור השימוש של החמאס באזרחים ככלי משחק וכאפוד מגן.

לא ידוע לי מי הייתה המדינה הראשונה ששלחה משלחת לנפאל לאחר רעידת האדמה, אך ניתן להיות בטוחים שישראל הייתה בין הראשונות. הגעת המשלחת הישראלית לנפאל מלמדת שוב שהציווי היהודי "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" לא מתקיים רק בנוגע ליהודים, אלא בנוגע לכל אדם באשר הוא אדם. באסונות שהתרחשו ברחבי העולם, תמיד ניתן היה למצוא משלחת ישראלית שתעזור. משלחת הסיוע מהווה לרוב משלחת של קציני צה"ל ורופאיו. צה"ל מקצה מאנשיו ומציודו ושולח לסייע בכל מקום בעולם, כמובן – על חשבונו. משום שהסיוע הזה נמצא בטבע היהודי, הדבר מצביע על כך שצה"ל הוא אכן הצבא ההומניטרי ביותר בעולם.