הסכם רגיעה עם חמאס

בישראל ובתנועת חמאס מאשרים את דבר קיום המגעים להשגת הסכם רגיעה ארוך טווח ברצועה לתקופה של חמש שנים עם אפשרות הארכה. בתנועת חמאס מדברים בשני קולות, הקול האחד מאשר שבידי חמאס יש כמה טיוטות של ההצעה שאותן היא בוחנת. בכיר חמאס, אוסאמה חמדאן, אישר שתנועתו דנה בהצעה ותעביר את התייחסויותיה בקרוב. ואילו הקול השני מדבר בזהירות ומסתייג, סגן יו"ר הלשכה המדינית של התנועה, מוסא אבו מרזוק, אומר כי "תנועתו לא קיבלה שום תוכנית רצינית לרגיעה והיא לא סוגרת שום דלת לדיאלוג עם שום צד". בדף הפייסבוק שלו כתב אבו מרזוק ב-17 ביוני כי "המתווכים הבינלאומיים הביאו הצעות בעל פה בלבד". אין מדובר ב"בלון ניסוי", מדובר בהצעה שמעורבות בה גם טורקיה וקטר, התומכות הגדולות של תנועת חמאס, והמהלך הוא רק בראשיתו ועדיין לא הגיע לכלל מיצוי.

מי ירוויח מההסכם?

לשני הצדדים יש אינטרסים להגיע להסכם. ישראל רוצה לשמור על ביטחון אזרחיה לאורך זמן ולהימנע בפגיעה בעורף הישראלי ואילו תנועת חמאס רוצה להביא להסרת המצור מעל הרצועה, לבנות נמל ימי ולבסס ולהעמיק את שלטונה בעזה. תנועת חמאס נמצאת במצוקה קשה; מצרים ניתקה את הקשר עימה ושומרת רק על ערוץ תיאום ביטחוני, הפעילות הצבאית המצרית האינטנסיבית נגד הטרור הדאעשי בסיני שיתקה את מערך המנהרות והברחת הנשק לרצועה וגרמה גם לנזק כלכלי כבד להנהגת חמאס שהתפרנסה מההברחות במנהרות. תנועת חמאס נאלצה להגביר את הייצור העצמי של הרקטות ולחפש מקורות הכנסה חדשים באמצעות הטלת מס חדש הנקרא מס "הערבות ההדדית". שיקומה של רצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן מקרטע, הסכם רגיעה עם ישראל יבטיח את שיקומה של הרצועה, את הגעת הכספים מהמדינות התורמות בסך של יותר מחמישה מיליארד דולר וישפר את מצבה הכלכלי. שיעור האבטלה צפוי לרדת, אלפי פועלים עזתיים יעסקו בפעולות השיקום של 20 אלף בתים שנהרסו במבצע צוק איתן ובבניית הנמל הימי החדש וההכנסות לנפש יעלו בעקבות חידוש הפעילות הכלכלית ופתיחת המעברים לאחר שיוסר המצור מעל הרצועה. ישראל אמורה להרוויח, כתוצאה מההסכם, רגיעה ביטחונית ארוכה. חתימה על הסכם כזה תקל את הלחץ הבינלאומי המופעל עליה ותשפר את יכולתה המדינית להיאבק בתופעת החרם הבינלאומי וההתמודדות עם הרש"פ באו"ם ובבית הדין הבינלאומי בהאג. השגת הסכם רגיעה ארוך טווח עם חמאס עשויה גם להוות מנוף לחץ על הרש"פ לסגת מאסטרטגיית הסרבנות שלה ולחזור לשולחן המשא-ומתן עם ישראל לאחר שדחתה את ההצעה האחרונה של ראש הממשלה לשרת החוץ של האיחוד האירופי לנהל משא-ומתן על גבולות גושי ההתנחלויות הגדולים שיישארו בידי ישראל במסגרת הסדר הקבע. אחת הבעיות שמתעוררת כבר עתה היא השאלה האם תנועת חמאס תוכל להשיג את הסכמת כל הפלגים הפלשתינים להסכם כזה והאם תוכל לשלוט ב"ארגונים הסוררים" כמו הג'יהאד האיסלאמי והארגונים הסלפים המזוהים עם דאעש, ששירו באחרונה רקטות לעבר ישראל, ולאכוף עליהם את הפסקת הירי לעבר ישראל. תנועת חמאס הניפה, מאז הקמתה ב1988,את דגלי הג'יהאד, ה"התנגדות לכיבוש הישראלי", ההתנגדות להסכמי אוסלו ולמשא-ומתן עם ישראל, במקרה שיושג הסכם רגיעה עימה היא תצטרך להסביר את השינוי בעמדותיה. כיצד הסכימה ל"הודנה" (רגיעה) עם ישראל ואת הוויתור שלה, ולו הוויתור הזמני, על עקרונות ה"ג'יהאד" וה"התנגדות".

ההשפעה על היחסים עם הרש"פ

הרשות הפלשתינית לא הייתה בסוד המגעים העקיפים בין ישראל לתנועת חמאס אך עודכנה על-ידי ישראל ומצרים. הרש"פ נמצאת במלכוד, היא איננה יכולה לנקוט עמדה שמתנגדת לרגיעה ולתמוך בחידוש מעשי האלימות. היא איננה יכולה להתנגד לשיקומה של הרצועה או למתוח ביקורת על המתווכים בעסקה ובהם מחמד אלעמאדי, שגריר קטר ברש"פ, שהוא דמות מרכזית במגעים. הרש"פ גם לא יכולה להתנגד להקלות שמעניקה ישראל לפלשתינים לרגל חודש הרמדאן כדי ליצור אווירה טובה. תנועת חמאס מתנהלת במקביל בשני אפיקים, האחד מול הרש"פ כדי להגיע להסכמה על יישום הסכם הפיוס עימה והשני מול ישראל, באמצעות מתווכים, בניסיון להגיע להסכם רגיעה ארוך טווח. הרשות הפלשתינית חוששת שאם יושג הסכם הרגיעה בין ישראל לחמאס היא תאבד כל דריסת רגל ברצועה. למעשה אין לה שום מנוף לחץ על-אף אחד מן הצדדים ולכן נקט מחמוד עבאס בצעד של פיטורי ממשלת ההסכמה הלאומית כדי לאותת לישראל ולחמאס כי הרש"פ היא גורם חשוב במשוואה והיא לא תסכים שיוציאו אותה מן המשחק. בשטחים שואלים מה יקדים את מה, האם הסכם הרגיעה יקדים את הפיוס הפנים פלשתיני או שהפיוס יזרז את ההגעה להסכם הרגיעה עם ישראל בתיאום עם הרש"פ. יו"ר הרש"פ חושש שהסכם רגיעה בין חמאס לישראל יגביר את הפיצול בין הרצועה לגדה, יחזק את שלטון חמאס ברצועה ואת הפופולריות שלה בגדה ויהווה הנחת בסיס איתן להקמת אמירות איסלאמית עצמאית ברצועת עזה, מעין מדינונת פלשתינית ששמה חמאסטן. מחמוד עבאס כינס ב-16 ביוני את הוועדה המרכזית של תנועת פתח לדון במצב, בדיון הייתה הסכמה כי יש להתנגד להסכם הרגיעה ארוך הטווח עם ישראל. הוועדה המרכזית פרסמה הודעה כי "היא דבקה בהסכם הפסקת האש שהושג בקהיר בקיץ שעבר", אך הזהירה כי "עריכת עסקות חלקיות בתירוצים שונים של הסרת המצור משרתת את ישראל כדי לפצל את הרצועה מן הגדה". הוועדה המרכזית של תנועת פתח, שהיא מפלגת השלטון, חוששת שהמהלך הזה של ישראל והחמאס יסייע לישראל לכפות גם עליה הסכם ביניים ארוך טווח, בגלל חוסר היכולת להגיע להסדר קבע, כמו מדינה פלשתינית עצמאית בגבולות זמניים שאותו שוללת הרש"פ מכל וכל.

הצורך בשמירה על חופש הפעולה של ישראל

ישראל צריכה להיזהר שלא לאבד, בכל הסכם רגיעה עם חמאס, את חופש הפעולה שלה במלחמה בטרור ואינה צריכה להסכים לשום הסדר שיכבול את ידיה. שלוש מערכות צבאיות גדולות ניהלה ישראל נגד תנועת חמאס ברצועת עזה, מאז שהיא השתלטה על רצועה ב-2007, כדי לעצור את התקפות הטרור שלה באמצעות ירי רקטות על הישובים הישראלים. מה שחשוב היה, שבכל המערכות האלה, נשמר חופש הפעולה בידי הדרג המדיני בישראל גם אם לא החליט, משיקוליו הוא, שלא לכבוש את כל שטח הרצועה ולמוטט את שלטון חמאס. הסכנה הטמונה בכל הסכמה לרגיעה עם ארגון הטרור ששמו חמאס שיהיה בחסות בינלאומית, שכן מי שמתווכים בין ישראל לחמאס הם נציגים בינלאומיים, היא שתוגבל יכולתה של ישראל לפעול ולעצור את התעצמותה הצבאית של תנועת חמאס, את פיתוח אמצעי הלחימה החדשים ואת בניית המנהרות והביצורים. לכן, בכל הסכם כזה ישראל חייבת לדרוש את הדברים הבאים: א. פירוז רצועת עזה מנשק רקטות וטילים. ב. הצבת כוח בינלאומי שיפקח על הפירוז. ג. הפסקת בניית מנהרות חדשות והריסת המנהרות הקיימות. ד. הקמת הנמל הימי בצפון הרצועה, סמוך לגבול עם ישראל כדי שתוכל לפקח עליו. ה. שההסכם יכלול גם את החזרת שרידי גופותיהם של חללי צה"ל הדר גולדין ז"ל ואורון שאול ז"ל שנפלו במבצע צוק איתן. ו. התחייבות של תנועת חמאס לא לבצע פיגועים נגד ישראל ממזרח ירושלים ומשטחי הגדה בתקופת הרגיעה שעליה יוסכם. ויתור על הדרישות האלה עלול לגרום נזק ביטחוני עצום לישראל, תקופת רגיעה ארוכה ללא הקפדה על התנאים שצוינו לעיל תעצים את כוחה הצבאי של תנועת חמאס וישראל תמצא את עצמה, בתום תקופת הרגיעה, ניצבת בפני אויב הרבה יותר חזק עם יכולות צבאיות מפותחות שמסכנות את ביטחון תושבי ישראל. תנועת חמאס לחוצה ונמצאת במצב קשה. זה הזמן להתעקש על עקרונות הביטחון החיוניים ולעמוד עליהם במשא-ומתן כל עוד תנועת חמאס חלשה. יש להפעיל את כל אמצעי הלחץ המדיניים והצבאיים שבידי ישראל על תנועת חמאס ולא לחצות את מה שנחשב "קווים אדומים" בתפישת הביטחון של ישראל.