פרופ' עמנואל סיון פירסם ב-2005 ספר שכותרתו: "התנגשות בתוך האיסלאם." אחד הנושאים בהם עוסק הספר הוא: "שורשי השנאה של האיסלאם למערב".
ואלה עיקרי הדברים:
- מושג הג'יהאד והאופנסיבה האיסלאמית
- יחסו של האיסלאם ללא- מוסלמים
מושג הג'יהאד
הנחת היסוד של האיסלאם היא שהאיסלאם הוא פיסגת מונותיאיזם ומוחמד הוא אחרון הנביאים. האיסלאם דוגל בדוקטרינת העליונות של האיסלאם על הדתות האחרות. במלים אחרות, האיסלאם הוא האמת היחידה והבלעדית.
בקוראן כתוב: "ונלחמתם (בכופרים) עד כלות". בניגוד ליהדות שאינה עוסקת בפעולה מסיונרית והנצרות המפיצה תורתה באמצעות מיסיונרית, האיסלאם דוגל בהשתלטות על העולם בכוח החרב. האיסלאם דוגל במלחמת קודש, ג'יהאד,כדי להשתלט על העולם. זהו ציוו דתי מחייב. במלים אחרות: הג'יהאד הוא המנגנון המסדיר את היחסים הבין-קבוצתיים.
מושג הג'יהאד עבר 2 שלבים:
שלב א' - ימי מוחמד. כדי לשרוד באזור מדברי עם משאבים מוגבלים הפך מוחמד את מאבק ההישרדות לציווי דתי.
שלב ב' - תקופת ההתפשטות של האיסלאם
הג'יהאד הפך לאמצעי למימוש העליונות של האיסלאם. העויינות לדתות אחרות הפכה לצוו אלוהי. המלחמה הפכה לאמצעי לשליטה בזירת היחסים הבינלאומיים.
תפישת הג'יהאד על-פי השריעה (ההלכה המוסלמית):
- המלחמה היא מצווה דתית קיבוצית המחייבת כל פרט.
- מלחצה לשם השגת הגמוניה היא מוצדקת בשל עליונותו של האיסלאם.
- הג'יהאד ימשך עד שהאיסלאם ישלוט בכל העולם.
- הג'יהאד נתפש כמלחמת מגן על מוסלמים מחוץ לתחומי שליטת האיסלאם.
על-פי האיסלאם העולם מתחלק ל:
דאר אל-איסלאם - בית האיסלאם (אזור שליטה מוסלמי).
דאר אל-חרב - בית המלחמה (אזור הכופרים).
בקיצור, הנחת היסוד של האיסלאם היא מצב של עויינות מזויינת כמצב קבוע. האיסלאם כורת ברית - הודנה- כאשר הוא חלש, ויש על ההודנה הגבלת זמן. התקדים:הסכם חודייבייה. כאשר האיסלאם מתחזק, ההודנה מבוטלת.
האופנסיבה והדפנסיבה של האיסלאם
- במאות ה- 7 וה- 8 האיסלאם פתח באופנסיבה: כיבוש המזרח התיכון, צפון אפריקה, ספרד, סיציליה, אסיה המרכזית, הודו ומזרח אסיה.
- בין המאה ה- 11 למאה ה- 14 - האיסלאם בדפנסיבה: ספרד נכבשת מחדש ע"י הנוצרים - הרקונקוויסטה- מאות 11 - 15, סיציליה נכבשת ע"י הנורמנדים ב-1061, המזרח התיכון - מסעי הצלב - 1096 - 1260, אסיה המרכזית - פלישת המונגולים - 1206 - 1260
- בין המאות ה-14 ל-17 - האופנסיבה העות'מאנית: כיבוש אסיה הקטנה מידי ביצנץ; כיבוש המזרח הקרוב; כיבוש הבלקן; העות'מאנים עמדו פעמיים בשערי וינה ונהדפו: 1529, 1683.
עידן החולשה וההסבר
החל מהמאה ה-18 החלה האימפריה העות'מאנית להיחלש בהדרגה עם פלישת הקולוניאליזם האירופי. הערבים והאיסלאם נכנסו לתקופת חולשה. אבל, תפישת הג'יהאד לא השתנתה. האיסלאם ממשיך להאמין בעליונותו. כת האחמדייה היא הכת האיסלאמית היחידה המתנגדת לתפישת הג'יהאד ומצמצמת אותה לצורכי הגנה בלבד. הכת נוסדה בהודו ב-1870 ויש לה סניף על הכרמל.
כיצד מסבירים המוסלמים את חולשתם?
ההסבר הדתי - תקופת השקיעה היא זמנית ואחריה יגיע העידן המשיחי והאיסלאם ישלוט בעולם כולו. העידן המשיחי יגיע עם הופעתו של המהדי (המשיח ). עד אז האיסלאם חייב לשמור על המוטיבציה ע"י טיפוח מיתוס הג'יהאד באמצעות מספר שיטות:
- טיפוח הזיכרון הקולקטיבי של העבר המזהיר
- דמוניזציה ודה- לגיטימציה של האויב:נוצרים ויהודים
הספרות המוסלמית עוסקת בהרחבה בשני נושאים אלה: האיסלאם מטפח את המיתוס האנטי- צלבני ע"י חגיגת יום השנה לקרב חיטין שבו ניצח צלאח א-דין את הצלבנים ב-1187 . ב-1987 המוסלמים חגגו את יום השנה ה- 800 לניצחון על הצלבנים. המאבק האנטי- צלבני הוא המאבק בין מזרח (האיסלאם) למערב (הנצרות: אירופה ואח"כ ארה"ב)
ההסבר של אדוארד סעיד - אדוארד סעיד הוא פרופ' פלשתיני שהיגר לארה"ב ופירסם ספר תחת הכותרת: "אוריינטליזם". התזה המרכזית של הספר היא שהמערב, האימפריאליזם, ארה"ב והציונות הם האשמים הבלעדיים לחולשתו של האיסלאם. סעיד שחרר את המוסלמים מאחריות לחולשתם ולמצבם הנחות לעומת המערב. המזרח התיכון הערבי הוא קורבן האימפריאליזם האירופי במאות ה-18 - 20 וארה"ב במאות ה-20 -21 .
יחסו של האיסלאם ללא-מוסלמים
עליונות האיסלאם על שאר הדתות קבעה את מעמדם החברתי והמשפטי של הלא- מוסלמים תחת שלטון האיסלאם: הלא- מוסלמים הם נחותים, הם נתינים סוג ב' ומעמדם הוא של "בני חסות". בתור "בני חסות" חלות עליהם הגבלות:
- איסור להגיע לדרגים הגבוהים בשירות הציבורי
- חובת תשלום מס מיוחד - מס הכופרים
- הגבלות שונות על הלבוש כדי שיהיו קלים לזיהוי (הטלאי הצהוב לא הומצא באירופה אלא בארצות האיסלאם. לצבע הצהוב יש משמעות שלילית.
הגברים - חויבו ללבוש מעיל צהוב וחגורת חבל וטורבן בצבע צהוב
הנשים - חויבו ללבוש גלימות צהובות.
- כופרים רשאים לרכב רק על חמורים.
- כופרים חייבים לפנות דרך למוסלמים.
- נאסר על הכופרים לשפץ כנסיות ובתי כנסת ושמבנים אלה יהיו יותר גבוהים ממסגדים.
- בביה"מ - עדולתו של מוסלמי מקבלת עדיפות
בצד ההגבלות מקבלים הכופרים:
היחס למערב המיוצג ע"י ארה"ב
באיסלאם יש גישות שונות לנושא זה. האיסלאם הקיצוני רחוק מלייצג את האיסלאם כולו. עד ה-11 בספטמבר השנאה לארה"ב, כמייצגת את תרבות המערב, לא הייתה נושא מרכזי בעולם המוסלמי. עד ראשית שנות ה-1970 לא הייתה תופעה של אנטי-אמריקניות בעולם המוסלמי. בין שתי מלחמות עולם (1918 - 1939)היה לארה"ב דימוי חיובי משום שמדיניות ארה"ב הייתה אנטי- קולוניאליסטית ואנטי- קומוניסטית, שתי אידיאולוגיות שהיו שנואות מאוד בעולם המוסלמי.
השינוי ביחס לארה"ב החל באופן הדרגתי החל משנות ה-1970. באירן - החל השינוי עם ההפיכה האיסלאמית. בשאר המדינות המוסלמיות החל השינוי בעקבות האימפריאליזם הכלכלי האמריקני שהיה מלווה בהתפשטות התרבות האמריקנית. לשנאה לארה"ב יש 2 מרכיבים עיקריים:
סיבות פוליטיות - המעורבות האמריקנית מול החולשה המוסלמית.
סיבות תרבותיות - בארצות האיסלאם התפתחה דחייה כוללת של התרבות האמריקנית כנציגת התרבות המערבית. האיסלאם רואה בתרבות האמריקנית פיתוי מסוכ, כרעל נעים. ארה"ב מייצגם בעיני האיסלאם את המודרניזם, והמודרניזם נתפש ע"י האיסלאם כשלילת הדת.
סייד קוטב
האידיאולוג של שלילת תרבות המערב הוא סייד קוטב, מייסד תנועת קנאי האיסלאם במצריים. הוא חי מספר שנים בארה"ב ואת דעתו על ארה"ב ותרבותה הוא פירסם בספר בשם "מכתבים מאמריקה". "מכתבים מאמריקה" הוא ביקורת חריפה על ארה"ב המשלמת מחיר כבד על הישיגיה החומריים והטכנולוגיים. קוטב הגדיר את התרבות האמריקנית כנסיגה לשלב הפרימיטיבי של התפתחות האדם.
יחסו למוזיקה האמריקנית - בוז לג'אז כביטוי לוולגריות וצעקנות.
יחסו לקולנוע האמריקני - הוא הגדיר את הסרטים כשילוב של פרימיטיביות תרבותית עם שכלול טכנולוגי.
יחסו לפולחן ההצלחה - השיטה יורת מתחים המוצאים פורקן בתאווה בהמית בפורקן מיני. קוטב גם ביקר להקשות את היחסים בין המינים בחברה האמריקנית, את המזון האמריקני ואפילו את מוסר העבודה האמריקני. בקיצור, קוטב שלל את הציביליזציה האמריקנית ואת המודרניות.
קוטב היה מודאג, כמוסלמי, מהסכנות האורבות לאיסלאם מקסמי המערב (ארה"ב ואירופה) ושם לו למטרה להציל את האיסלאם מפיתויי המערב ע"י שימת הדגש על באמונה באללה ולא באליל הממון.
ולסיום, ה"מדינה האיסלאמית" מצטיירת בעיני מוסלמים רבים כסיום עידן החולשה וחידוש האופנסיבה המוסלמית להקמה מחדש של החליפות האיסלאמית במזרח התיכון ולהשתלטות על העולם כולו. התוכנית של דאעש מעוררת התלהבות בקרב הנוער המוסלמי בעיקר בארצות המערב שם הוא חש מופלה ונחות. דאעש מחזירה לו את הגאווה המוסלמית והאמון בעליונות האיסלאם.