אף שחלפו כבר שבעה עשורים מאז פגיעתה של מחלת הגזזת בארץ - מסרבת שערוריית הטיפול בה לגווע. אלא שעכשיו יוצא סוף-סוף המרצע מן השק, עם קביעתו הנחרצת של בית המשפט העליון שהייתה זו המדינה שהתרשלה, כאשר בשלהי המאה החולפת דאגה להעלים ממטופלי הנגע הזה את סיכוני הבריאות הרבים שארבו להם, עקב הטיפול השלומיאלי שבוצע בקרקפותיהם.
נוכח מחדל המדינה פסק בימים אלה בית המשפט העליון, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, את זכאותם של המטופלים הנפגעים לפיצויים מלאים על אובדן סיכויי החלמתם. אלא שעם זאת ראוי לציין שהפסיקה החמורה הזו מגיעה מאוחר מדי, לפחות עבור רבים ממטופלי הגזזת, שכבר הספיקו בינתיים ללכת לעולמם.
האמת ניתנת להיאמר שרק לפני ארבע שנים החליט משרד הבריאות להפעיל, הלכה למעשה, את החוק לפיצוי נפגעי המחלה, שבעצם הוחק עוד בשנת 1994, ולאפשר בכך לנפגעים ולשאריהם לזכות בפיצויים על מחדל המדינה הנורא.
בלתי הפיך הדברים אמורים בעשרות-אלפי ילדים, מרביתם עולי ארצות-ערב, שעברו בעת הגיעם ארצה סדרה של הקרנות רדיואקטיביות במינון גבוה. את מבצע ההקרנות הממלכתי להדברת המחלה יזם בשעתו הממסד הרפואי בישראל, ורק במאוחר, לאחר שהוכח כי גרם לנזק בלתי הפיך, הכירה המדינה באחריותה ליחסה ההרסני לאותם עולים אומללים - רובם ילדים, שלימים חלו בין היתר בגידולים סרטניים ושפירים, בעוד יתרם לקו בצלקות בקרקפת ובגוף, בעקרות ובנשירת-שיער.
בארץ ישראל של שנות העליות הגדולות הייתה הגזזת אחת המחלות הזיהומיות הנפוצות ביותר. בעקבות התפרצות המחלה, החל בשלהי שנות הארבעים של המאה החולפת מבצע הקרנות ממלכתי, ביוזמת משרד הבריאות וחיל הרפואה של צה"ל. מרבית הנפגעים היו ילדים, עד גיל 15, שעלו ממדינות צפון-אפריקה וארצות-ערב, שחיו בצפיפות נוראה ובתנאי-היגיינה קשים ביותר.
ללא מודעות בראשיהם של הילדים בוצעו באותם הימים הקרנות רדיואקטיביות, וכאן מסתבר גם קבור הכלב. הייתה זו תקופה שבה לא הייתה כל מודעות רפואית לסכנות הטמונות בביצוען. במסגרת הטיפול גולחו שערות-ראשיהם של הילדים, שרידיהם נתלשו בשעווה חומה ושורשיהם חוסלו בהקרנות-רנטגן.
רק בחלוף השנים התברר, מעבר לכל ספק, לא רק שההקרנות היו מיותרות - הן גם גרמו לנזקים בריאותיים בלתי-הפיכים. לרבים מהחולים נגרמו, מעבר לצלקות הגופניות, גם צלקות נפשיות קשות ביותר.
בדיעבד התברר כי הממסד הרפואי של שנות ה-50 הוא זה שגרם לשואת ילדי הגזזת. לפחות בעיני אקטיביסטים מזרחיים נחשב הטיפול בילדים האלה כדוגמה הבולטת ביותר לעוול שנגרם לעולי שנות החמישים, והכל בגלל רשלנות, פטרונות, וחוסר-אחריות משווע של הרשויות.