מאז ההכרזה של
גלעד ארדן על
גל הירש כמפכ"ל ה-18 של משטרת ישראל, מתחוללת סערה רבתי. בתוך המשטרה תוקפים את המינוי, גם מחוץ למשטרה - פורום של ניצבים ורבי ניצבים בגימלאות, התקשורת כמעט כולה מתייצבת לעומתו, הורים שכולים. בעוד המערכת סוערת הציבור בישראל חושב שהירש ראוי להיות מפכ"ל, כך עולה מסקר בנושא.
ובכל המהומה אנו עדים כמו תמיד לאותה חונטה בעלת כוחות על שמנהלת בפועל את המדינה, שעוקפת בגדול את הממשלה, את בית הנבחרים, ועושה כבתוך שלה. ואלה הם: בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה, ו
מבקר המדינה, והממונה על ההגבלים העסקיים, וועדת טירקל...
פתאום לוועדה הנ"ל יש וטו להחליט מי כשר ומי טרף, לבחון אם יש לו קשקשים,אם הוא מעלה גירה, או מפריס פרסה. והם מסמנים את תו התקן... הלא מלכתחילה הייתה וועדת טירקל צריכה לבחון אם דבק רבב במינויים בכירים מוצעים - לייעץ, לחוות דעה, ותו לא. פתאום אין ערך לכנסת, לנבחריה, כי מה אלה יודעים? מה אלה מבינים? הם רק נשלחו מאת ההמון הנבער וההדיוט. רק שופטי העליון ירום הודם, והיועצים המשפטיים ומבקרי המדינה, הוד קיסרותם, רק הם מביני דבר, על כן, החותם, הפתיל והמטה, בידיהם הקדושות... במקום לזמן את גל הירש ולבדוק אם מידותיו ראויות לתפקיד, הם מעלים אנשים שונים, כדי שיאמרו את דעתם, מה זה קשור לתפקיד הוועדה? מה הקשר לטוהר מידות, אם ראויות המה?
הם חוקרים על ההתנהלות במלחמת לבנון השנייה, על התחושות של הצנחת איש מבחוץ, לשורות המשטרה, אבל כל זה אינו יכול לתת להם תשובה אם תכונותיו ואופיו טהורים הם? מי שמע שוועדה היא מעל לראש הממשלה או לשר לביטחון פנים? שאלה אינם יכולים לתת גושפנקא למינוי, עד שטירקל יבחן ויחקור, ידרוש ויעקוב, יברר ויחליט, וההחלטה? היא תארך כך נאמר חודשים רבים... הוועדה איננה ממהרת לשום מקום.
מוסד מבקר המדינה נוסד כדי לסייע לרשות המבצעת, אבל גם הוא רואה עצמו היום כשליט עליון לגבי קבלת החלטות בכל התחומים. רק "מביני הדבר", הם יאשרו או יקברו...
כאשר הבג"ץ ובצלם מתנגדים, אני מתחילה לחשוד. על כן קראתי בספרו של גל הירש וגיליתי שהוא מתנסח באופן ימני. הוא כותב שהבין כמו בוגי יעלון שבדורנו לא יהיה פתרון מדיני לסכסוך עם הפלשתינים וצריך להתרחב ולבנות בכל מקום להתחזק ולהתבסס בארצנו. גל הירש מתגלה כאיש ערכים, ובעל מסורת. כשהיה מח"ט בנימין נהג לדרוש על תולדות האזור ולהעביר מסרים מחזקים לחיילי המילואים. 'כל אבן שאתם דורכים עליה יכולה להיות האבן שעליה ישן יעקב אבינו'...
במקום להיות מרוצים שאולי תדמית המשטרה תשתפר, שאמון הציבור בה יגבר, מתחולל שם מחול שדים. אבל בל נשכח את הפרשיות של הניצבים,
ניסו שחם,חגי דותן, סגן המפכ"ל ניסים מור, שפוטרו בשל חשדות לעבירות כלפי שוטרות זוטרות, את המחדל של מוקד 100 בליל חטיפת שלושת הנערים. "שיפור תדמית" זה היעד החשוב העומד בפני המפכ"ל הבא. גלעד ארדן ראה בניסיון לטייח את מחדל מצעד הגאווה חלק מהתרבות הארגונית במשטרה והחליט כי התרבות הזו תוכל לעבור שינוי, רק אם יובא לשם כך מישהו מבחוץ, ולא אחד שצמח בתוך המשטרה.
גורמים במשטרה מקווים שהמינוי לא יעבור את הבג"ץ ואת טירקל, על כן הם מקווים שהקולות נגד ישמעו היטב. ניצב בדימוס אריה עמית: "במשך השנים השתרשה תרבות שהאלופים הפורשים מצה"ל מקבלים תפקידים,מתוך הנחה שהם מיוחדים, ואני כופר בזה. הניסיון הצבאי לא בונה אותם להיות מצילי עם ישראל". ח"כ
מיקי לוי, שכיהן כמפקד מחוז ירושלים: "במצבה הנוכחי של המשטרה היה נכון לבחור כמפכ"ל את אחד הניצבים המכהנים ונבחר אדם שאינו מכיר כלל את משטרת ישראל, שעברה בשנה האחרונה טלטלות לא פשוטות".
עם בג"ץ ועם בצלם, מושפעים מה"עדים" אולי יזכרו בסיפור ישן:
עולה חדש נתבע לדין, וכשהתייצב למשפט נשא קומקום בידו.
" למה הבאת קומקום לבית המשפט?" שאל אותו השופט.
"ביקשו ממני להביא אדים", השיב.