תפקיד המדינה לייצר ערך לטובת אזרחיה. פעילות שמחייבת לרווחתם והגשמת מהווייהם בעיקר מהזווית הכלכלית-חברתית. במדינה מודרנית מתפתחת תופעת ה"חברה האזרחית", המיוחסת למעורבות אזרחים במשימות המדינה בהיבט הכלכלי והחברתי לטובת הכלל.
באופן רגיל, פעילות זאת לא מבטלת את תפקיד המדינה והיא נוצרת כדי לתמוך על-ידי תרומה והתנדבות, או כדי לכוון אותה, ולעיתים תוך מחאה. במדינת ישראל ישנה פעילות ענפה של החברה האזרחית ולא מהיום. ניתן לראות אותה בהתנדבות יום יומית ואפילו יותר בימי משבר ומלחמה. ניתן גם לראות אותה במחאות והפגנות המוניות.
בשנים האחרונות נכתב יותר ויותר על הזיקה שבין השימוש ברשתות חברתיות במרחב הדיגיטלי ואפליקציות תקשורת כ-WHATSAPP לבין הפעילות האזרחית. מתברר שההתנהגות האזרחית מועצמת על-ידי המרחב הדיגיטלי בגלל היכולות התקשורתיות המערכתיות שלו. המרחב הדיגיטלי מאפשר מעורבות של משתתפים רבים בו-זמנית בתכנים שונים, ולא פחות בגלל המידיות ניתן לארגן קהילות גדולות לטובת קידום רעיון אזרחי לגיטימי. ההשפעה של המרחב הדיגיטלי על עיצוב פני החברה נעשה מרכזי מאד. ראינו זאת לדוגמה במחאה החברתית על יוקר המחיה.
אחד המושגים המוכרים יותר המביא לידי ביטוי תופעה זאת הינו "האביב". זהו מצב שבו אוכלוסייה הופכת להיות מודעת לעצמה ולכוחה ומסוגלת להביא לידי ביטוי מעשי, מערכתי של פעילויות אזרחיות הנמצאות לפעמים בסתירה לפעילויות הפורמליות של הממשל. והנה יוצא ששימוש ברשתות חברתיות ואינטראקציה רבת משתתפים זו, אכן מאתגרת את השפעתה של המנהיגות הפורמלית ומהווה גורם בעל השפעה מערכתית רחבת היקף, על האופן בו המדינה מתפקדת. מחקרים בארגונים ובמדינות מראים, שככל שהשימוש ברשתות חברתיות ורשתות אינטראקציה שונות עולה, כך מתרבות התנהגויות המאתגרות את המושגים היררכיה, מבטלות את המרכז החברתי, מאפשרות דיון חברתי תוך גיוון רב יותר של דעות, ועם זאת התנהגויות גם סותרות את ההיגיון ההיררכי, ולפעמים מאתגרות את גבולות ההתנהגות הלגיטימית בחברה.
"אביב" שכזה התפתח במדינות ערב סביבנו שם הלחץ של הממשל הרודני הצריך התארגנות אזרחית אינטנסיבית. אבל לא רק שם, אלא גם במדינות המערב מתפתחות תופעות אלו והחשובה בהם לדעתי מתפתחת אצלנו בישראל, ממש עכשיו.
כוחות הביטחון מוזעקים בווטסאפים נראה ש"האביב" החברתי בישראל מתפתח במקביל על-ידי שתי קבוצות המתמודדות זו מול זו ללא קשר ישיר לפעילות הממשלתית, הפורמלית. מחד-גיסא, באמצעות רשתות חברתיות מתפתחת שכבה רחבה מאוד של אנשים המקושרים ומחוברים לרעיון מערכתי של פגיעה בקודשי האיסלאם, של קיפוח וכיבוש. ומנגד מתפתחת קבוצה של אזרחים המקושרת המעצימה את הצורך בהגברת ביטחון אישי, הגנה על ערכים ועקרונות יהודיים ושמירה על איכות חיים.
כל אלו הינם רעיונות שהיו צריכים להיות מנוהלים על-ידי המדינה אבל באמצעות היכולת התקשורתית המיידית המועצמת במרחב הדיגיטלי, פעולותיהן של שתי הקבוצות מועצמת ללא רסן ממשלתי. ההתנגשויות מתחילות להיות יותר אלימות, בלתי מרוסנות, ללא קשר לממשל, ללא קשר למנהיגים העומדים מהצד בחוסר אונים. עוד מתברר שאפילו כוחות הביטחון מנוהלים גם הם על-ידי פעילות אזרחית. הם מוזעקים באמצעות הרשתות החברתיות, טלפונים ישירים והכוונה של אזרחים תוך כדי פעילות.
ברור שזו תקופה מאתגרת במיוחד למנהיגים פורמליים. יהיה עליהם להפנים את השימוש האזרחי ברשתות חברתיות במרחב הדיגיטלי, להיכנס באומץ פנימה, לגלות מנהיגות לא פורמלית, להתחבר לקבוצות, לרסן את הפעילות האזרחית שאם לא כן, יאבדו שליטה. ללא גבול וללא סוף.