להקשיב לקולה של הנערה תאיר קמינר

תאיר קמינר, נערה בת 19. בתום לימודיה בבית ספר התיכון יצאה עם חברותיה וחבריה בתנועת "הצופים" לשנת שירות ב"שדרות" הסמוכה לרצועת עזה. ביום ראשון 10.1.2016 עליה להתייצב בבסיס קליטה ומיון כדי להתחיל את שירותה הצבאי אחרי שנת השירות. תאיר צפויה להיכנס לכלא, כי החליטה לסרב לשרת בצה"ל ולהמיר את פרק הזמן של שרות צבאי בשירות אזרחי. הסירוב של תאיר קמינר נובע מתוך רצון לתרום לחברה ולא לברוח ממתן תרומה חברתית. במשך שנת פעילות התנדבותית עם תלמידים בשדרות, הגדלים בלב האימה והשכול של הסכסוך, הייתה עדה לעולם של ילדים החווה חוויות קשות המעצבות שנאה גדולה, שניתן בהחלט להבינה. אותה שנאה מעוצבת כמטחווי ראייה גם מעברו השני של הקו. כך גדלים ילדים משני עברי גבול להמשכיות של שנאה של טראומה וכאב. למציאות זו מבקשת נערה בת 19 - נערה שכל עולמה מעוגן בנתינה גדולה לחברה - לומר לא. במכתב, שכתבה תאיר קמינר, היא מדגישה שסירובה לשרת בצבא נובע מתוך רצון לתרום לחברה שלה ולהפוך את המקום בו היא חיה למקום טוב יותר. קשה לה להשלים עם העובדה ש"אנחנו מייצרים בשני הצדדים דורות של שנאה, שרק יחמירו את המצב. חייבים לעצור את זה לכן אני מסרבת: כדי לא לקחת חלק פעיל במעשה כיבוש השטחים הפלשתינים, בעוולות שנעשות לעם הפלשתיני תחת כיבוש, כדי לא לקחת חלק במעגל השנאה בעזה ובשדרות". מן הראוי שנקשיב לצעקה של צעירה בת 19, שאחרי שנת שירות בשדרות עלולה לשלם מחיר יקר על נחישותה לא לשרת בצבא. וכך כותבת תאיר קמינר במכתבה לצבא: "ביטחון אמתי מתקיים כשהעם הפלשתיני יחיה בכבוד ובחופש במדינה עצמאית לצד מדינת ישראל".משלל הנימוקים, שמביאה תאיר במכתבה, אני מוצא לנכון להדגיש את נחרצותה ונחישותה להיאבק על דמותה של החברה הישראלית ולשלם על כך מחיר אישי - "כל עוד ישראל תמשיך להיות מדינה כובשת, היא תמשיך להתרחק מלהיות מדינה דמוקרטית, לכן הסירוב שלי, הוא חלק ממאבק לדמוקרטיה ולא פגיעה בה".לכבודה של תאיר קמינר אני מקדיש את השיר על תפילת שרה והגר. הָגָר וְשָׁרָה תּוֹעוֹת בְּמִדְבַּר בְּאֵר שֶׁבַע עֵינֵיהֶן שׁוֹאֲלוֹת חֲמַת מַיִם חַיִּים וּמְעַט רָקִיעַ חוֹמֵל שֶׁלֹּא יִכְרֶה קֶבֶר לַיֶּלֶד שֶׁלֹּא יַמְטִיר מִמְטְרֵי נְשָׁרִים צְמֵאִים. כְּשֶׁכָּלוּ הַמַּיִם וְהַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׁיחִים הָגָר וְשָׁרָה דּוֹמְעוֹת עַד הַיּוֹם: תְּנוּ לָנוּ אֶת אֱלוֹהֵי שָׁדַי הַפּוֹרַחַ בָּאָבִיב לֹּא סְתָיו נִצְחִי בֶּאֱלוֹהֵי צְבָאוֹת גָּדוֹל וְנוֹרָא לֹּא חֹרֶף נִצְחִי בְּחֹסֶן אֱלוֹהֵי מִלְחָמוֹת נוֹקֵם וְנוֹטֵר בָּהָר שֶׁאֵין בּוֹ בַּיִת בָּהָר שֶהַדְּמָמָה בְּפִסְגָּתוֹ צוֹעֶקֶת: שָׁלוֹם סָאלָם.