השתקפויות נדירות של תרבויות מאיזורים אקזוטיים ברחבי העולם, שבהם רב הנסתר על הגלוי, נחשפות לראשונה בתערוכת צילומים קבוצתית, המתקיימת בימים אלה בגלריית נמל יפו.
בתערוכה נוטלים חלק כ-80 צלמים ישראלים, מקצועיים וחובבים, בוגרי אקדמיות ומכללות, שוחרי טבע ותרבויות, שיצאו למסעות-צילום מרתקים, שנועדו לאפשר התבוננות בתופעות חברתיות ברחבי הגלובוס. ייחודה של התערוכה הוא בכך שהיא מספקת מבט מקרוב על החיים האותנטיים, והמורכבים לעיתים, של האחר, וזאת באמצעות הבזקים של מציאות ודימויים מעוררי-רגש, המשקפים, למעשה, את חיי היומיום של האנושות.
התערוכה, שבה האוצרת היא לימור מרגוליס, משלבת בין ז'אנר צילומי הרחוב והדוקומנטריות לבין ז'אנר צילום תרבויות גאוגרפי. מוצגות בה עבודות בשפה ויזואלית מובהקת. היא כוללת פרויקטים מצולמים, סדרות וצילומים ייחודיים ממסעות-צילום שערכו הצלמים במדינות כמו יפאן, פפואה, גינאה החדשה, קובה, נפאל, סין, איטליה, אנגליה וישראל. במדינות אלה התארחו הצלמים בחברות סגורות, שמרניות ואותנטיות, המסגירות לא פעם דילמות, שוני ומציאות רבת-פנים מסקרנת.
הצצה נדירה בין האמנים המציגים בתערוכה בולטת סידרת עבודות ייחודית של הצלם עדי טארקאי, המאפשרת הצצה נדירה למועדון סגור של קבוצת גברים איטלקית מברוקלין. סידרת עבודות בולטת אחרת היא של הצלמת אפרת סלע, המאפשרת הצצה אל בני שבא מסורתי בפפואה. הצלם תומס סולינסקי מציג סדרת צילומים מדהימה של שבטי עמק האומו מאתיופיה האקזוטית. בסך-הכל מאפשרים הצילומים להכיר מנהגים, מסורת, דת ופולחן, באינטימיות השמורה כמובן לצלם, המתבונן על הכל בעיניים מערביות.
במבט אל נבכי התרבות הישראלית מציגה הצלמת אביטל הירש סדרת פורטרטים של נשים בבתיהן בארץ, לאחר שעלו לישראל מארצות שונות. ראוי לציין שביתן מהווה תזכורת חזותית ורגשית למקום ולתרבות שממנה הגיעו. זהו מסע קטנטן בעולם, דרך חייהן של מי שנטשו תרבות מסוימת, אך שבוחרות לשמרה בתור התרבות הישראלית שבחלקת האלוהים הקטנה שלהן.
הצלמת יעל אור-לי חושפת לראשונה בתערוכה פרויקט המתמקד בקהילת הכושים העבריים מדימונה, הנחשבת לייחודית בנוף הישראלי. מזה זמן שהיא מצלמת את אנשי הכפר מתוך כוונה לרדת לעומקה של מורכבות הקשר שבין אורך חיי הקהילה וארגון סביבתה האישית לחיים בישראל. הכל מתוך עניין אישי של לימוד והכרת תרבויות וצורות-חיים, השונות בתכלית מהנורמה הישראלית.
