סייעת
הבית היהודי הצליחה להניא את ראש הממשלה מלהניח על שולחן הכנסת הצעת חוק הזויה המכונה "חוק ההשעיה". יש לומר שאם לא הייתי שומע במו-אוזני את ההסברים של כמה מראשי סיעת הבית היהודי, הייתי נוטה לחשוב שזו הלצה, במקרה הטוב, או גוזמה עיתונאית, במקרה הגרוע. הנה לכם, לדוגמה, ציטוט מדברי סגן שר הביטחון, הרב דהן, מהבית היהודי ביחס להצעת החוק: "הנוסח לדעתי בעייתי - 'התנהגות בלתי הולמת' זה ניסוח שיכול מחר להיות מופעל נגדנו". מנגד ציין בן דהן, "יש דברים שאי-אפשר לשתוק עליהם, כמו על חבר כנסת שתומך בטרור". דברים נכוחים של איש ימין מובהק ולא שמאלני משוקץ. נכון, מה שמעניין את בן דהן הוא לא לפתוח פתח בחוק שיאפשר, חלילה וחס, לפסול את אחד מחברי הבית היהודי בעתיד, אם יקרה הבלתי יאמן ואויבי העם היהודי והבית היהודי יעלו לשלטון. גם שרת המשפטים אינה שבעת רצון מהצעת חוק של ראש הממשלה. לדעתה, קיימת חלופה טובה יותר והיא הענקת סמכויות רחבות יותר לוועדת האתיקה של הכנסת כדי שזו תוכל להשעות חבר כנסת מפעילותו עד שנה.
למותר לציין שישנם משפטנים ואנשי מדע המדינה רבים המתנגדים להצעת חוק של נתניהו משום הבעיה החמורה העומדת במרכזה: הפקעת סמכות העם לשלוח לכנסת את נציגיו על-פי מיטב הבנתו, ונטילת סמכות שיפוטית, בלתי ראויה, על-ידי פוליטיקאים. משמעות הדבר היא שאמנם העם בוחר אך לנציגיו סמכויות על בלתי דמוקרטיות בעליל.
אין בעולם הדמוקרטי שום פרלמנט הרשאי לשלול את זכותו של נבחר ציבור מלכהן בפרלמנט, היינו להדיחו. אין. כל ניסיון להשוות את הצעת החוק של ראש הממשלה לחוק המאפשר לקונגרס האמריקני, על שני בתיו, להדיח נשיא מכהן מתפקידו, או סמכותה של כנסת ישראל להדיח את יו"ר הכנסת או את נשיא המדינה, הוא ניסיון נואל. כדי לא להלאות את הקוראים נוותר על ההסברים לגבי ארה"ב. באשר ליו"ר הכנסת או נשיא המדינה או כל בעל תפקיד הנבחר על-ידי הכנסת, ודאי שהליך השעיה או הדחה הוא חוקי וחוקתי כאחד כי הכנסת היא זו הבוחרת, לכן היא יכולה גם להדיח. לא כך ח"כ שנבחר על-ידי העם ולא על-ידי הכנסת עצמה.
להחליף את העם
אין לכנסת סמכות חוקתית להדיח ח"כ, וזאת יודעים היטב. לא בכדי חוק יסוד: הכנסת קובע שפסילת רשימה על-ידי ועדת הבחירות המרכזית שבה 30 חברים בה הם פוליטיקאים ורק היו"ר הוא שופט בית המשפט העליון, חייבת לעמוד במבחן בג"ץ, זאת כדי למנוע, ולו למראית עין, ניסיונות נקמה או התנכלות פוליטית. עתה מבקש ראש הממשלה, בקריצתו לציבור ותוך שיקולים אלקטורליים מובהקים, לשנות את הסדרים הדמוקרטיים ולאפשר לפוליטיקאים, גם אם המדובר ב-90 ח"כים, להחליף את העם. לא כך עובדת דמוקרטיה, אפילו זו המתגוננת. הבעיה אינה הח"כים מ
בל"ד הפועלים בצורה מעוררת חלחלה ובחילה, אלא התקדים. בקונסטלציה אחרת, עלולים להימצא 90 ח"כים שיחליטו סובייקטיבית לחלוטין שיש להדיח ח"כ יהודי או ח"כים יהודים שאינם נחשבים לנאמנים למדינה. אם ללכת לפי נהמת הציבור, הרי הצעות עוועים של פוליטיקאים או טוקבקיסטים למיניהם אינן חסרות, אפילו באכסניה תקשורתית זו. די לקרוא פעם אחת את התגובות של חלק משמעותי מן הטוקבקיסטים המתקראים י.ש נתן העזתי, ב.ל, ואף כותבי טורים למיניהם, כדי להבין עד כמה הם יכולים להימנות עם הגרועים שבאויבי הדמוקרטיה. זו סיבה מספקת כדי להפסיק ולקדם חקיקה הזויה מן הסוג של חוק ההשעיה.
חברי בל"ד עברו מזמן את הקו האדום אפילו במאבקים פוליטיים. שלושת הח"כים הם מן הקיצוניים שצמחו ונבחרו על-ידי האוכלוסייה הערבית. כולם תלמידיו של
עזמי בשארה הידוע לשמצה על פעילותו האנטי ישראלית, גולה באחת הנסיכויות מפאת חששות כבדים של ריגול לטובת אויבי ישראל. החברה הישראלית וגם הערבית צריכות להקיאם מתוכם, ויפה שעה אחת קודם. ולא, טוב יעשה ראש הממשלה אם יפעל בצורה עניינית ומעמיקה כדי למצוא פתרון ראוי ויעיל למהלכים מסוג זה של הח"כים מבל"ד. אם הדמוקרטיה הישראלית חשובה לראש הממשלה, ואם ברצונו למצוא פתרון אמתי לבעיה של פעילות בלתי מתקבלת על הדעת של ח"כים, יתכבד ראש הממשלה להיוועץ בגורמים משפטיים, אנשי מדע המדינה ומומחים אחרים למען לא לגרום נזק רב יותר מן התועלת. שליפות מן המותן אינן פתרון טוב.