לפני מספר ימים (22.2 - 25.2), ביקר בישראל אוהורו קנייטה, נשיא מדינה, אולי החשובה ביותר באפריקה. הוא הגיע בראש משלחת גדולה של אנשי עסקים ופקידים בכירים. הוא ואנשיו סקרו כאן עשרות מפעלים ותעשיות. נאמר לנו שהוא מכיר מצוין את התעשיה פה. משלחת ישראלית ביקרה שם לפני שבועיים (אצל כוחות המשטרה) ושם זכתה לחיבוק חם ולפרגון. במשלחת שלנו ציינו כי ביבשת השחורה ולא רק בקניה, ישראל זוכה להערכה רבה ומיוחדת. גם במדינות מוסלמיות כמו ניגריה ואחרות, מתרשמים פחות מהפלשתינים. הם יודעים מצוין מי מקדם אותם כבר שנים ומי לא תורם להם כלום פרט לאלימות, בורות ובערות.
המקום היחיד בו ניתן היה לתושבי ישראל ללמוד על הביקור החשוב היה בתוכנית 'רואים עולם', של
יעקב אחימאיר, במוצ"ש (27.2.18), בה הוצג ראיון עם נשיא קניה. בראיון המעניין שיבח הנשיא את ישראל וציין כי יש מגמה להמשיך בהידוק הקשרים בין שתי המדינות. מישהו ראה או שמע, מעבר לתוכנית האמורה, דיווח על קניה, תחקיר על הקשרים בינה לבינינו? ואגב, אחת התוצאות המיידיות של ביקור זה הייתה הקמת שדולה למען קידום יחסינו עם אפריקה בראשות ראש הממשלה בתחילת השבוע, בטכס חגיגי בכנסת. כמובן דיווח על כך - יוק!
אפשר להמשיך ולגולל את היריעה על חוסר המעש התקשורתי, בכל הקשור להישגים בתחום מדיניות החוץ של ישראל. נשיא הודו ביקר בארץ. כיסוי הביקור הזה היה על אש קטנה מאוד (מלבד הסכם צפוי על רכישת נשק עתידית גדולה)... ראש ממשלת יפן היה בארץ. שוב לא זכו הקשרים המיוחדים בין ישראל ליפן לטיפול התקשורתי הראוי. כל העיסוק ביפן התמקד ב...ביקור חטוף של שני כתבים מישראל (
קרן מרציאנו ו
ערד ניר), ומדוע הם נסעו ליפן? ובכן הם עשו זאת לצורך עריכת כתבה (רדודה במיוחד), על הפרשי מחירים של מוצרים שונים בין יפן לתל אביב...
בימים אלה מבקרת בארץ שרת ההגנה של איטליה. היא נפגשה עם שר הביטחון יעלון. השרה הצהירה כי "העולם ואירופה מתחילים להבין את הבעיות שישראל מתמודדת איתם". מי מכיר מי יודע?
במסגרת מדיניות ההתכחשות הזו של התקשורת לפעילות הדיפלומטית הענפה של רה"מ ושל הממשלה, כתב לנו יעקב אחימאיר את הדברים הקשים הבאים: "בתשובה למגיבים שונים (הכוונה לדיון שהתפתח ברשתות החברתיות - מ.ל.), שהתרעמו על כי אמצעי התקשורת אצלנו לא דיווחו, לא התייחסו, לביקורו של נשיא קניה אוהורו (בעברית: "דרור", "חופש"), קניאטה. איך הם מתרעמים על כך?! הרי אנו, בתקשורת, עסוקים בימים אלה בח"כ החשוב, החושב,
אורן חזן, והוא הרבה יותר מעניין ומרתק מנשיא קניה! הרי כל הגה שיוצא מפיו גורם לעוד ראיון בטלוויזיה וברדיו - ואח"כ ה"פרשנים" וה"ידעונים" תמהים: הכיצד היה ח"כ חזן לאישיות כה חשובה? האם אין זה מוזר? מובן שיש בכך הרבה מן הצביעות: הם מלגלגים ובזים לח"כ חזן - וגם מראיינים אותו ללא הרף. מה מעניינת אותנו קניה, בכלל? מדינה מאוד ידידותית לישראל, ועוד מימים ימימה, אפשרה לצה"ל לבצע כהלכה את "מבצע אנטבה", מסתייעת בידע של ישראל בחקלאות, ניצול משאבי מים וביטחון, כמובן. אז מה הפלא? אפילו
עיתון הארץ, שאני מקוראיו, לא ייחד מילה אחת לביקור של מדינה חשובה ביותר באפריקה. אז מה לא מובן כאן?!".
התקשורת נתפסת בנושא "שולי" זה, כקשרי החוץ של מדינת ישראל, כשמכנסיה משולשלים מטה. התייחסות נרחבת ניתנת דווקא לביקורת של שר החוץ לשעבר
אביגדור ליברמן. הוא העיז לומר כי "נתניהו השמיד את משרד החוץ"... כך. זו טענה מנקרת עיניים בשקריות שבה. כיצד היא עומדת למבחן מול הנתונים דלעיל?
התקשורת חייבת לשמר את הסיפורים על מעשיו של איבגי, על לימור גולדשטיין, ועל תוכניות מרוממות נפש כמו
האח הגדול, הישרדות וכו', בפרופורציה הנכונה. אבל לדאבון כל לב הם כבשו לחלוטין את המסכים ואת עמודי העיתונים. המדיה שטופה בכמות בלתי נדלית של חדשות שאינן ראויות יותר משהייה במי אפסיים. שהן חוזרות על עצמן, כהעלאת גירה. כך נוצר מצב אומלל שלא נמצא זמן לתחקיר יסודי או אף לשיחה ראויה עם נשיאים וראשי ממשלות המגיעים לכאן. יש ביקורים שבמדיה האלקטרונית והמודפסת שכחו אף להזכיר אותם. כנראה סברו שם שהם לא חשובים דיים...ואגב סליחה, שכחתי עניין חשוב: מה עם זכות הציבור לדעת?
על-פי העיקרון המקודש הנ"ל אמורים היו אנשי התחקירים המהוללים שלנו לפרוס בפני הציבור יריעה מורכבת ועשירה על השותפות בין ישראל למדינות הנזכרות, ועל החשיבות המיוחדת שיש לשותפות הזו.
העדר טיפול נכון של המדיה לשלוחותיה בפן הזה של הפעילות הממשלתית, היא עדות מצערת, לא רק על העיוות בדפוסי עבודתה. לא רק לדלותה ביכולת אמיתית של תחקור, אלא גם ביחסה לפעילותו של ראש הממשלה ולפעילותה של הממשלה בכלל. הרי התקשורת שלנו לא תעסוק כידוע בנושאים שיצביעו ח"ו על פעילותם החיובית...