לתשומת לב, למרות סמיכות הזמן לפורים, השורות הבאות נכתבות ברצינות גמורה, וכך יש לקראן.
סקנדל הזקן הצה"לי "על זה מפרקים קואליציה!" - כך שחו ראשי המפלגות החרדיות לראש הממשלה; "גזירות אנטיוכוס עבידו דבטלו (=עשויות להתבטל), אבל ביבי ובוגי וגדי ישארו לדראון עולם בספר דברי הימים של עם ישראל בעקבות
גזירת גילוח הזקנים. לא היה כדבר הזה בתולדות צה"ל של נעיצת חרב בתורת משה ובמורשת ישראל".
בפגישה נוספת של רבנים חרד"ליים עם שרינו נפתלי ואורי הם הביעו מורת רוח "מאזלת היד של '
הבית היהודי' אשר מוותר בקלות כה רבה על 'מזוזת הבית', שהוא תג היחידה שלנו, ועל צביונו האמוני של צבא האומה. "ראו, כך הוסיפו, כמה נאים הגנרלים האירניים בעלי הזקנים המטופחים, וכמה עזים לוחמי החיזבאללה העבדקניים, אשר ירשו את עזוזם משמשון העזתי בעל רעמת הזקן האגדי". וסיימה המשלחת בנימת יאוש: "ולא תהא כוהנת כפונדקית?" (מתוך אתר 'איגוד הספרים הצבאיים תש"ח/48').
אעלה על הכתב את עצתי שאני מהרהר בה מאז פרוץ המשבר; כשם שיש תספורת צבאית מחייבת, וספרים צבאיים מופקדים על ביצועה, כך
יוגדר זקן צבאי (2-3 דגמים. הפאות אחרי האוזניים). הזקן היציג ישלב בין ערכי היהדות מחד-גיסא, וערכי המשמעת והאחידות הצבאית, מאידך. בעיני רוחי אני רואה את איור עשרת בני המן המזוקנים באחידות פרסית מדויקת להפליא. לא עוד פלאנגות זרוקי-שיער ופרועי פלמ"ח.
לדידי ברור, חד-משמעית, שסוגיא זו לא תיגמר ללא חקיקה! לקידומה אציע לגייס את ארגוני הנשים אשר יעלו על נס את הקרבתן של החיילות המקבלות בהכנעה את גזירת איסוף השיער, אורכו ועיצובו;
"ולא תהא כוהנת מגויסת כפונדקאי ישיבתי"! ואסיים באפיזודה המהופכת לתיזה שנשטחה עד כה; במלחמת יוהכ"פ שירתתי ברפידים. לא אשכח את תפילת ליל שבת החרישית באוירה קודרת ומדוכאת בעקבות מוראות הפלישה המצרית. לפתע נכנס לבית הכנסת המואפל
עבדקן חב"די יצוק מראה, רחב כתפיים וזקן, במדי צה"ל ודרגות סגן אלוף על כותפותיו, וציציותיו משתפלות. והוא יושב בינינו הזוטרים והתפלל בדבקות. בעיני רוחי ראיתי את "חיילותיו של דוד המלך", ושבה אלי רוחי!
היסטוריית הגילוח הצבאי זו ההזדמנות לשטוח לפני הקוראים את היסטוריית פקודת הגילוח הצה"לי שנוסדה על ברכי ההתחשבות בחיילים הדתיים ה...בלתי-מזוקנים, והושגה ביזע ובבת צחוק. ומעשה שהיה - כך היה; חותני, נתן גרדי ז"ל (מאבות ההתיישבות הדתית והפועל-המזרחי) גויס לשורות ההגנה והתמנה עם ייסודו של צה"ל לראש השירות הדתי (שהפך לימים לרבנות הצבאית). באותה עת נחקקו פקודות-מטכ"ל ונושאי משמעת נקבעו תחת זרועו הקשוחה של ראש ענף משמעת דאז, חניך האסכולה הבריטית הקפדנית. באותם ימים, טרום מכונות הגילוח החשמליות,
חיילים שומרי מצוות התגלחו במשחת משעי המאכלת את שיער הפנים בשיטה כימית, ובאותה הזדמנות גם חורכת את העור. הקצין 'הבריטי' דרש גילוח יומיומי, כמשמעת חיילית, ללא הבדל דת; "דינה של משחת משעי כדינה של משחת סכין גילוח", הלם על שולחן המטכ"ל, ולא שעה להפצרות ראש השירות הדתי שטען שאי-אפשר לשרוף את פני הדתיים! "תביאו הוכחות!" - סיכם הרמטכ"ל, ומיהר לקרבות הקסטל.
לישיבה הבאה הגיע הקמ"ר (=קצין משמעת ראשי) מצויד בקלסר ובו תוצאות בדיקות מעבדה אמינה לפיהן אין בעיה בתגלחת יומיומית למשעי. נענה חותני ואמר: "אספר לכם סיפור! מעשה באשה שנדחקה לבית הרבי והגישה לו פתקא לשלום בית. בעלה עזבה לאנחות! 'הוא יחזור בקרוב' - ברך הרבי. שמע המשמש בחוץ והפטיר: 'ואני אומר לך שהוא לא יחזור!' שבה בבכיה אל הרבי ובפתקא נוספת התלוננה על המשמש. שוב בירכה הרבי 'יחזור במהרה!' ושוב ניבא המשמש: 'לא יחזור'. לאחר הפעם השלישית הזעיק הרבי את המשמש וגער בו נמרצות; 'היתכן'? נענה המשמש ואמר:
רבי, אתה רואה את הפתקא המונחת לפניך, אבל אני רואה את הפנים, איך היא נראית!...". והרמטכ"ל הכריע: צודק גדרי! יש פטור לדתיים מתגלחת יומיומית. כחייל נח"ל-הסדר בשנות ה-60 אני חושף: קבלנו אבקת משעי בבקו"ם, ולא תמיד הרס"ר זכר מי התגלח אתמול ומי שלשום...