מעשייה בשולי חג הפורים

פנטזייה

מעשה שהיה בעיר האבות שם טיילה חברת הכנסת "דמוקרטיה" מוּמרצת וממריצה שנים רבות, מאלה האוֹמרוֹת: "מה לכם העבודה הזאת"? ועוד אומרות: "אם אין לי 'דמוקרטיה' ולוּ תהי במרכאות אין מדינה זוֹ כְּתִקְנָהּ-לה; אבוֹי ואללי לה"...! ולא ברור מה בדיוק בִקְשָה זוֹ הכְּבוּדה באותה ככר לעת כזאת בעיר-אבוֹת; זוֹ החוזרת ופוסקת: "מה לכם העבודה הזאת"...? שמא החליטה שזה המקום וזה הזמן להאבק על השלום וּזכוּיות הערבים... נוכח קברי-אבות היהודים - בעירם אלפי-דורות. לבושה היא כדרכה: ג'ינס צמוד על ירכֵיה שני מספרים וּמחצית קטן ממדתה - עד להתפוצץ למען יראוּ ויעלוֹזוּ שׁוֹחֲרֵי שלוֹם, שוויון וּדמוקרטיה כל יוצא חוצץ מבְּנֵי-ערב עד סמאל בישראל ואין להתלוצץ. אחד עַרְבִיֵּי אותה רחבה בעיר-אבות אשר הגיע כמנהגם לשֵׁם תקיפת קָרְבָּנָם: סכין קצבים וגרזן בַּחֲגוֹרוֹ, אִזֵּן רובהוּ אל כתפוֹ בְּרוּרָה היטב כוונתו והחל הנ"ל לירות לכבוד אללה הגדול ושליחו עלֵי אדמות... ... אלא שבינתיים, כהנֵד עפעף, הבחין בו לוחם אמיץ-לבב פעל במהירות, בלא מוֹרא; בחוּר נחוש ולעניין... לשֵׁם הספור אקרא בשמוֹ: "גדעון", (אשר הכה בשעתוּ את מְרַצְּחֵי מדיין). הבחין בִּתְנוּעוֹתָיו, מזימותיו; הפעיל נשקוֹ כַּדָּת כדי לנטרלוֹ לַחֲלוּטִין; ונקב בּוֹ חוֹר על חוֹר, מלפנים ומאחור, ולא חדל עד שני חורים וּמַחֲצִית לפני ה"אַל-חזור" - - -! אָנוּשׁ עד קְרִיטִי שם שכב לוֹ בן עָרָב, לא-חי... לא מת... לא שוהאדה, לא בתולות לא אֶלֶף לילה-מלילות - - - ונתחוללה שם מהומה - לוֹחמים, רופאים, אחים, מד"א... לְפַנּוֹת נפגעים להציל חיים... כאן גופת טרוריסט מוטלת פצועה אֲנוּשׁוֹת - קריטי מינוּס; כאן חֲבוּלָה חברת הכנסת "דמוקרטיה"... וּמי יֵדַע מֶה-היה-לה... עד פִּנּוּי מהיר בלא שְׁהִיּוֹת היא והוא מן הככר בעיר-אבות. וכך מצאוּ עצמם השניים באותוֹ יום לבין ערביים מפלצת עָרָב וּגב' דמוקרטיה, זה לצד זוֹ בבית החולים, הדסה הר-צופים - בירושלים. היא: בִּפְּלַסְטֶר על כתף, רטייה עבה בסמאל עינה; בְּסַד על זרוע, כמוּבן סמאלה - הדמוקרטית לעילא. הוא: בתקווה קלושה מאד, אוֹר-יום לשוב לראות לאמור: חוֹר על חוֹר על חוֹר - שְׁנַיִם וחֵצי לפני "אַל-חֲזוֹר". הוא: ממלמל תפלה בלא השוהאדה. היא: רוֹטנת וכועסת, ברֹב זעם מתפרצת: איך ייתכן - על-פי כְּלָלֵי הדמוקרטיה וע"פ מיטב הבנתה שצֶוֶת רופאים ואחיות יטפל קֹדם-כל בוֹ, סביב מטתוֹ; ולא בדיוק סביב מטתה, בצרתה, להשיבה לאיתנה; למען תשוּב תתיצב להטיף את מִשְׁנָתָהּ - לתלפיות סדורה... על מחבלים יהודים, בני עוולה מול מיקרופונים קבָל עם ועדה. וגדעון - - ? אם תשאלני הקורא: "וּמה היה חֵלֶק "גדעון" בכל המהומה? אהה-ה-ה אוֹמֵר אני: מוּטב היה לוּ התייעץ אמיץ הלב בעוֹרך-דינוֹ בטרם פעולה, ולפני נטרול אותוֹ עָוֶל. שכן לפני פִּזּוּר הערפל - את החורים סַָפְרוּ במרץ, בגוף המחבל. סַָפְרוּ אנשי תקשורת, אנשי שלום וָרוּחַ, קִדְמָה ודמוקרטיה; ומועצת עתונוּת ואנשי משפט (לאו דוקא יהודים לעילא וּלעילא...) ולוּ חכם "גדעון", המתין בתגובתוֹ - היו הוא, עורך-דינוֹ ורבים נוספים --- חוזרים, מתייעצים בבית החולים לנפגעים קשה - הדסה הר-הצופים. אהה אומֵר אני: "גדעון" - בעקבות מִקְרֵהוּ, אזוּק בידיו, בידי מפקדיו, הבין לאשוּרוֹ, שמוטב היה לוּלא פעל בלא עוֹרך-דינוֹ; וכי שָׁלַח שְׁנֵי כדורים ומחצית על-פי מהוּת צהלי"ת, עֶרְכִּית מִדָּתִית, מֵעֵבֶר לנחוּץ...! ועל-כן יראֶה את צה"ל, משאת נפשו, שִׂמחַת לִבוֹ... רק מבחוץ? כאמור מבתחילה וכידוע: כל הספור לא היה ולא נברא, ורק משל היה, אומנם מכביד מעיק מציק ולא קל דעת ומהוּ פתרונו... הפתרון מכאן ולהלן: בין אליהוּ התשבי הגלעדי בין עמלק - הָמָן!

לשם סִיכוּם: על סמך ניסיון הֶעָבָר סביר מאוד להניח שלאחר בדיקה מדוקדקת ודיון יסודי; מוּנחה בעיקר על-ידי התקשורת ושורת פרופסורים לענייני תדמיתנוּ כלפי חוץ... כאשר בדיונים אלה, על-פי הנסיון, חלקם של נרצחים ונפגעים יהודים בידי טרוריסטים מוסלמים - כידוע, בָּטֵל-בששים, וכן עולָה כמאליה המציאות שישראל - בתסמוֹנת של הוּמניוּת, מזוּייפת, נוצרית - מוחלת על עֻבְדַּת ריבונותה! וכך אותו לוחם אמיץ ונחוש "גדעון", יֻשְׁעֶה מצה"ל וְיִשָּׁלַח לביתוֹ. כפי שנשלחו: החייל המצטיין אָשֵׁר מגד דיין; סא"ל שלום אייזנר ועוד ועוד... וּכפי שהיה נשלח גדעון התנ"כי בשל נקיטת יוזמה פרועה בלא ייעוץ עתונאי; וכפי שהיה נשלח לביתוֹ משה בן עמרם לאחר הכותוֹ את המצרי (הַמַּכֶּה איש עברי מאחיו) ויטמנהוּ בחול. כולם בשל חֹסֶר מִדָּתִיּוּת וְכֶשֶׁל עֶרְכִּי, כמובן. לעומתם תמשיך חברת הכנסת "דמוקרטיה" כסדרן את פעולותיה כחֹק, בין השאר באמצעות עוֹזְרֶיהָ וְעוֹזְרֵי בְּנֵי-חסותה: הקרן החדשה... שוברים... V15... בצלם... תיאטרון אלמידאן... וכו' וכו' וכו'... המפלצת - הטרוריסט הערבי, לאחר החלמתוֹ, בעקבות טפול מסוּר וּממוּשך (הוכרז כְּנֵס רפואי) בהדסה הר-הצופים, ירושלים; ישוב לפעילות, כולל אופצייה של שוהאדה חוזרת; הפעם שמא "בהצלחה מלאה" כולל שבעים ושתיים - - - אינשאללה... וכדי שלא נשכח שאנחנוּ עדיין בסימן חג הפורים - בואכה חג חרותנוּ - הרי להלן: - - - לְהוֹדִיעַ, שֶׁכָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ וְלֹא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ - - - מתוך פיוט אקרוסטיכון לפורים "אשר הניא", המוּכר בשם "שושנת יעקב", מתקופת ראשוני אשכנז ונוסף - ע"פ ר' נחמן שהיה אומר: לֹא לְהִתְיָאֵשׁ, כִּי הִגִּיעָה עֵת-קָשָׁה - רַק לִשְׂמֹחַ יֵשׁ!