בעוד התקשורת ממשיכה להפגין דבקות בלתי נלאית במטרה "המקודשת" של הוקעת הממשלה והעומד בראשה, תוך שימוש מניפולטיבי בחצאי אמיתות ובעיוות מגמתי של המציאות, חלפה לה ב"דממת אלחוט" ומתחת לרדאר, התפתחות משמעותית פי כמה, והיא גוויעתו של גל הטרור שראשיתו אי-שם בחודש ספטמבר 2015.
על אף ניסיונות ספוראדיים לביצוע פיגועים, ניכר כי חל שינוי דרמטי בפרופיל ובהיקף הפעילות החבלנית העויינת, כאשר גם תקריות ספורות אלה מסתיימות בעיקרן בניטרול המפגעים, כמעט ללא נפגעים בצידנו.
אין ספק כי המדובר בהישג רב משמעות לדרג הקברניטים ולזרועות הביטחון, שהשכילו לייצר סוג של הרתעה והנחלת ממד של חוסר תוחלת בהמשך ביצוע פיגועים בקרב החברה הפלשתינית ובכלל זה גורמי הטרור וההסתה שהזינו את גל הפיגועים האחרון.
בהקשר זה מן הראוי להפנות תשומת לב לפרסום עדכני (23 מאי 2016) של "המרכז למורשת המודיעין" (מל"מ) הקובע כי:
א.
גל הטרור העממי, במאפייניו הנוכחיים, הגיע להערכתנו לסיומו בסביבות חודש אפרי ל2016 . ביסוד מסקנה זאת עומדים: הירידה המשמעותית בהיקף הפיגועים (מעשרות פיגועים מדי חודש לפיגועים בודדים מדי חודש); השינוי שחל בזירת הפיגועים (ירידה משמעותית של מספר הפיגועים בעומק ישראל, הגם שהפיגועים בירושלים רבתי נמשכים); הירידה ברמת הקטלניות של הפיגועים (מאז ה 8 -במרס 2016, הריגת אזרח אמריקני בפיגוע הדקירה ביפו ועד כה, לא נהרג אף אדם).
ב. גל הטרור הנוכחי הסתיים, אולם הטרור העממי נמשך ועתה הוא מתקרב בהיקפו ובמאפייניו לטרור העממי ("ההתנגדות העממית"), שהתחולל בשבע השנים שחלפו מאז הוועידה השישית של פתח (אוגוסט 2009.
מסמך מל"מ מעריך כי הרשות הפלשתינית תמשיך לתמוך בטרור העממי ולהימנע מלגנותו ובד בבד תמשיך במאמציה להכיל אותו ולמנוע את התרחבותו. חמאס וארגוני הטרור האחרים ימשיכו במאמציהם להפיח רוח חיים מחודשת בטרור העממי ולהפוך אותו לאנתיפאדה שלישית, שמשמעותה, בראיית חמאס, עידוד פיגועים בעלי אופי צבאי, שיתבצעו במקביל לטרור העממי.
בהיבט הנתונים, מתבססת הערכת מל"מ על בחינת פעילות הטרור העממי בגל הנוכחי לעומת שלושת השנים הקודמות, ומצביעה כי בגל הטרור הנוכחי חלה קפיצה מדרגה בהיקף הטרור ושינוי באופיו. בהקשר זה:
א. בשנת 2013 נע היקף הטרור בין שניים לשישה פיגועים מדי חודש; בשנת 2014, שנה, סוערת אשר בה עלה מספר פיגועי הטרור וגברה מידת חומרתם נע מספר הפיגועים בין אחד לבין ארבעה מדי חודש. בשנה זאת חלה עלייה חד-פעמית של מספר הפיגועים בחודש נובמבר (11 פיגועים); בשנת 2015 (עד ה-13 בספטמבר) נע מספר הפיגועים בין שניים לשמונה מדי חודש.
ב. במהלך גל הפיגועים הנוכחי חלה קפיצת מדרגה בהיקף הטרור. היא הגיעה לשיאה בחודש אוקטובר 2015, שבו בוצעו 59 פיגועים, הרבה יותר מאשר בכל אחת משלוש השנים הקודמות. גם בחמשת החודשים שלאחר מכן נותר היקף הפיגועים החודשי גבוה בהרבה בהשוואה לפיגועים החודשיים בשלוש השנים הקודמות (בין 21 ל-41).
לעומת זאת, בחודשים אפריל מאי 2016 הגיע מספר הפיגועים לחמישה שישה, מספר שאינו רחוק מהיקף הפיגועים החודשי בשנים הקודמות.
התמורה המהותית בהתמודדות עם גל הטרור האחרון ובלימתו הם ללא ספק הישג מן המעלה הראשונה, שכן בעיצומו של "הגל" הוקרן ע"י התקשורת הישראלית כלפי פנים וחוץ כאחד, דימוי של אובדן עשתונות ישראלי, על סף קריסת מערכות של ממש. הייתה זו במידה רבה הנחלה מגמתית של תמונה מוקצנת, גם כחלק מהנסיון לחולל תהליך של עיבוי לחצים חיצוניים על ממשלת ישראל, כביכול נוכח מצב ביטחוני בלתי אפשרי שהשתרר במדינה, באופן המחייב התערבות חיצונית.
ניתן לקבוע גם, כי הורתה של היוזמה הצרפתית לזימון ועידת פסגה לקידום הסדר מעצמתי ("כפוי") לסכסוך הישראלי-פלשתיני, מקורה בהיקלטות של מסרי התקשורת וגורמי אופוזיציה בישראל שהציגו תמונה מוקצנת של המציאות שהשתררה בישראל, מטעמים שפעלו כ"חרב פיפיות".
בהנחה זהירה ובתקווה כי אכן נבלם גל הטרור, הרי היה מקום לצפות להתייחסות תקשורתית מפרגנת, ולו לזרועות הביטחון, שהוציאו אל הפועל בהצלחה מדיניות של התמודדות מושכלת באיום "טרור היחידים", אך ככל הנראה זוהי ציפייה מוגזמת. במציאות המעוותת שמקרינים מובילי דעה בתקשורת הישראלית, ייתכן כי דווקא המשכו של גל הטרור היה מסב להם סיפוקים מדרבנים.