עכשיו שפשרה הצילה כביכול את המדינה ממה שרמוז בפסוק בישעיהו ל"ז "כִּי בָאוּ בָנִים עַד-מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה", ראוי להתרענן בפגישה מחודשת עם המושג "קבינט". הפסוק עצמו חכם. הוא יודע כי הבנים הניצים באים עד משבר, לא יותר, כי אין להם כוח ללדה של משבר ממש, הם לא חוצים את הגבול בין האיום לבין המימוש. הם הולכים עַד בקול ענות, בתופים, בחצוצרות, בחרבות שלופות, אבל כל רואה נכוחה יודע כי החרב והנדן אחת הם.
אבל זה אינו מעיקרו של העיון בגלגוליו של המושג קבינט. חכמי האטימולוגיה תולים אותו ב-cabine, בקתה בצרפתית. מי שיושב ב"קבינה" במשאית, יושב בעצם, בהשאלת הבקתה הצרפתית הזאת לרכב, בתא הנוסעים הדומה לבקתה. ההקטנה של cabine יצרה כמובן את ה-cabinet, הבקתה הקטנה, או החדר הקטן. הגיעו מים עד נפש, ומצניעי דרך ובעלי מידות איסטניסטיות שלא רצו לקרא לשירותים על שם משהו מפורש חלילה, קוראים להם עד לעצם היום הזה cabinet על שם המידות של חלל הכיסא, ולא על שם הכיסא. משחקים במילים לא בכס...
יש חכמי לשון הטוענים בעקשנות שמקור הקבינט הוא לא מן הצרפתית העתיקה אלא מן האיטלקית דווקא, שיבוש של gabbinetto, שמקורו מ-cavea הלטינית שמשמעו חדר קטן צדדי, נחות מעמד ויוקרה, מעין כלוב שהוקצה לבעלי חיים בתוך בתי האיכרים או בעלי האחוזות שהלינו משור ועד חמור, וכמובן מכלב עד חתול מתחת לגג ביתם הנכבד. כדאי וראוי להעדיף את הגרסה הצרפתית, ולו מפני הכבוד.
רמת מעלה
כפי שקורא לעיתים קרובות, נדד הקבינט משם עצם המציין חלל קטן לחפץ, לרהיט מכובד מעץ טוב ואציל, שיש בו מגירות לרוב. אם יש במגירות תוכנית לשעות חרום שהיו או שתהיינה, לחלופות גנוזות או לחלופות הדוחקות להיפתח, לא פתרו בעלי הלשון, אבל מכל מקום לנגר אמן קראו, גם אם היה מומחה לכסאות ולא לשידות, לשולחנות ולא למה שמתרחש ואפילו נדון סביבם, cabinetmaker. אותו רהיט, ה-cabinet מעשה פלאים, עשה פניית פרסה והפך שוב לשם של מעין לשכה רמת מעלה, הקבינט של כבוד השר, או הקבינט של הרופא המומחה, או אפילו של גדולי עורכי הדיינים שהצרפתים קראו להם Maitre, המקום בו משתמרים המסמכים החשובים המעידים על הסטאטוס של שומריהם, ומכאן, ללשכה עצמה, לקודש הקודשים של הנולדים לשררה.
קשה לעצור את הקדמה. מילה כיוון שהיא יוצאת לדרך, היא צוברת משמעויות המתאימות עצמן לתכלית יעודה שלא חשבו עליה תחילה. הבקתה הקטנה, הופכת במשטרים פרלמנטריים לשם מושאל לממשלה כולה. ראש הממשלה הוא ה-Chef du Cabinet. באותן דמוקרטיות שר, כל שר, לא רק הנישאים בין השרים, הוא Cabinet Minister . על התואר הזה אין מאבקים בין השווים יותר לשווים פחות. אם יש, הם מחוץ לתחומי המינוח והלשון בו אנו עוסקים. במשטרים אחרים, לכל משרד ממשלתי, כגון לארבע עשר משרדי-בעצם מזכירויות- הממשל האמריקני, יש קבינט משלו, המשרת את המשרד הנתון. בישראל יש כמובן מצב יצירתי מיוחד, הממשלה שהיא בעצם קבינט המנהל את העניינים עליהם מופקד הפרלמנט הנבחר, היא קבינט שיש לו קבינט ביטחוני, קבינט לקבינט. אין לתמוה על כך. מה שהיה אפשרי לשונית בימיה של גולדה, מטבחון, אינו אפשרי, לשונית, עוד בימינו. במטבחון של גולדה רקחו את תבשילי המנה העיקרית של סעודת הממשלה. היום, בעידן הקייטרינג, יהיה זה אבסורד לדבוק בשם העצם "מטבחון" כשהרוקחים כבר לא נמצאים בו.
אני מודה ומתוודה כי לא על האטימולוגיה לחמו הבנים שבאו עד משבר. כמו בכל עניין המעסיק את הארץ, המחלוקת הייתה עקרונית. לא רבו לא על חללים קטנים או גדולים ולא חששו שמא שרים יהיו משולים לא עלינו כרהיטים שמגרות שלהם נעולות או פרוצות. כתמיד, עקרונות. מעולם לא רבו פה על משהו אחר. עקרונות! לכן נסתיימו המאבקים בפשרות, כי מה הוא עיקרון בדיעבד במקומנו אם לא פשרה מלכתחילה, ומה הם הבנים הניצים אם לא חדי השכל המסתכלים בפשרה ובוראים את המשבר וממתינים לחכם שיבוא ויאמר להם - מעיקרא מה כסברתם...
ואיש לא מופתע, ועולם כמנהגו נוהג, ועוד מגירה באותו קבינט נסגרת עד שחברתה הממתינה לתורה תיפתח לשעה...