השכירים במעמד הבינוני וזה הנמוך יותר במדינה, לא מצליחים לגמור את החודש ונמצאים בלחץ מתמיד. החוב מאחורי כרטיסי האשראי גדל מחודש לחודש ונוצר פה בלון כספי מסוכן אשר בעתיד הלא רחוק עלול להתפוצץ, ואם כי יש פתרונות למצב, הממשלה לא רואה ממטר...
לקראת אישורו של התקציב הדו-שנתי, הכריז שר האוצר כחלון שזה יהיה תקציב חברתי. האמנם? האם שר האוצר וראש הממשלה רואים מה באמת קורה ומנסים להקל? התשובה שלי היא שהם אולי רואים אבל אינם יודעים כיצד לפעול, ואם הם כבר פועלים בכיוון מסוים הרי שהוא לקוי ביסודו, אינו מקל ואינו פותר בעיקר את מצב האוכלוסייה השכירה. נבחן להלן מספר "דרכים עלומות" לתיקון.
סיפור ראשון - כאשר לאחרונה לקול צהלת שר האוצר וראש הממשלה המע"מ הורד מ-18% ל-17% - האם מישהו בציבור חש ב"הקלה" הזו (אשר עלתה למדינה ארבע וחצי מיליארד שקל )? כאשר חושבים על כך, הרי באותו סכום אם היו מנמיכים את המע"מ למשל ל-10% על מוצרי מזון בסיסיים, על תרופות, על מים ועל עזרי לימוד, היו הקלות אלו נותנות לכל משפחה ממוצעת חסכון של כמה מאות שקלים בחודש! ולמה זה לא מבוצע? בגלל הקיבעון המחשבתי של "אדוני-האוצר" שאסור לנו לעשות מע"מ מדורג, כי זה יביא כביכול לבלבול והפסדים, אף שזה כלי ידוע ושימושי במרבית הכלכלות המתקדמות בעולם! עלינו לזכור כי בעידן כל כך מתוחכם של מחשבים זה מהלך פשוט ביותר לתת מע"מ שונה (מדורג) למוצרים ושירותים שונים מבלי "להתבלבל" ו"לרמות"... אגב, בעקרון כזה ניתן להקל על רוכשי דירות אם תחליט המדינה למשל שעל דירות חדשות עד סכום של 800,000 שקל המע"מ יהיה 5%, ומכאן על כל 100,000 שקל נוספים המע"מ עולה באחוז אחד עד אפילו למקסימום של 25%. המדינה לא תפסיד, תעודד רכישת דירות על-ידי זוגות צעירים ותתן דחיפה רצינית לשוק הדיור. מה קשה ומה לא ברור פה (ותפסיקו להגיד לי כבר "זה לא כל-כך פשוט"...)?
זה מאוד פשוט
סיפור שני קורה בעצם הימים הללו. הוכרז שבעלי הכנסות נמוכות יקבלו אולי 30 שקלים נוספים כל חודש. זו טיפה בים (עלות של שש בקבוקי קולה..), באותה עלות כמעט, במקום זה, יכולה הממשלה להחליט שאין מס הכנסה עד הכנסה חודשית לשכיר 7,000 שקלים בחודש? עשרות אלפים השכירים שיגרעו מפינקס הנישומים יחסכו לאוצר מיליוני שקלים מטיפול בתיקיה, ובו-זמנית יתאפשר הדבר למאות פקידי מס הכנסה (שיתפנו מטיפול בבעלי ההכנסות הנמוכות) לטפל באותם עשרות האלפים במדינה שלנו המתחמקים מתשלום מס הכנסה. החישוב פה הוא שהעלייה בהכנסה החודשית לשכיר כזה (עד 7000 שקלים) תהיה בממוצע כ-100 שקלים בחודש לשכיר, שזה קצת יותר משמעותי עבורו ועבור משפחתו מ-30 שקל לחודש וגם המדינה מתייעלת ומרוויחה.
הסיפור השלישי קשור לעלות הגבוהה של החינוך למשפחה הישראלית. ניתן בהחלט להפחית עלות זו אם ייושמו המלצות ועדת לנגרמן, דהיינו גבייה של חצי אחוז יותר לביטוח לאומי, מה שיכסה את כל תשלומי ההורים לרבות ארוחה חמה לתלמיד! החיסכון לכל משפחה יהיה בסדר גודל של מאות שקלים בחודש בעוד שחצי האחוז הנוסף שההורים יתבקשו לשלם לביטוח לאומי בחודש יסתכם עבורם בשקלים בודדים. מה קשה להבין, מה קשה לביצוע (תגידו לי שוב ש"זה לא כל-כך פשוט...")? רבותי, בעידן של מחשבים מתוחכמים זהו אקט תוכנתי פשוט ביותר להפריד תשלום של חצי-האחוז מהסך הכולל שביטוח לאומי גובה מהציבור. ובכלל, האם מישהו חשב שבדומה ל-"ביטוח בריאות" ניתן ליישם במדינת המדע וההיי-טק שלנו "ביטוח חינוך" בעלות של עוד אחוז אחד (!) במס לביטוח הלאומי, שיבטיח חינוך גבוה לילדי כל המצטרף לתוכנית כזו? היכן המעוף? זה מאוד פשוט!