בפעם הראשונה מאז המהפכה באירן בשנת 1979, פעל צבא זר משטח המדינה. הדבר אירע השבוע, כאשר במשך יומיים רצופים, מפציצים רוסיים המריאו מאירן והפציצו מטרות של דאעש בסוריה. שיתוף פעולה בין-מדינתי זה הוא בעל השלכות שמעבר למלחמת האזרחים בסוריה. מתן הרשאה לצבא זר לפעול משטח אירן, מלמד על השינויים בסביבה הצבאית והגיאו-פוליטית של חלקים במזרח התיכון.
בנוסף לכך, השימוש בבסיסים אירניים הוא בעל משמעות טכנית לחיל-האוויר הרוסי. המסלול בבסיס חיל-האוויר חמדאן, ממנו ממריאים המפציצים הרוסיים, ארוך יותר מהמסלול בבסיס חיל-האוויר הרוסי במערב סוריה. כך מתאפשר למפציצים מדגם טופולב Tu-22 להמריא מאירן ולא מחייב אותם להמריא מרוסיה, דבר שמביא לחיסכון בדלק ובזמן. כמו-כן, ביצוע הפצצות במשך יומיים רצופים מראה שמדובר בהסכם ארוך טווח בין רוסיה לאירן, ולא באירוע חד-פעמי.
משרד ההגנה הרוסי פרסם תמונה של מפציצי הטופולב מטילים פצצות לא-מונחות בסוריה. זוהי אינדיקציה לכך שהגבלת מספר הנפגעים האזרחיים אינו עומד בראש סדר העדיפויות של רוסיה. כמו-כן, הגברת ההפצצות נועד לפגוע בהצלחות של המורדים, בדגש על העיר חלב.
ההסכם בדבר שימוש בבסיסיה של אירן התגבש בחודשים האחרונים, והוא חלק משיתוף פעולה אסטרטגי בין רוסיה לאירן. לאור העובדה ששתי המדינות מגבות את נשיא סוריה,
בשאר אסד, ויש להן נוכחות בשטח המדינה, היה זה בלתי נמנע ששיתוף הפעולה ביניהן יתעצם.
השימוש הרוסי בבסיס האירני הוא הצהרה בדבר מחויבות בלתי מתפשרת מצידן למשטר אסד. מכאן ניתן ללמוד, כי כאשר מלחמת האזרחים בסוריה תתסיים, האיזון הגיאו-פוליטי במזרח התיכון ישתנה. האסטרטגיה הרוסית להתערב בסוריה, מוכיחה את התפקיד המרכזי שרוסיה מתכוונת לשחק באזור בעתיד.